ספר מקסים בעייני עם מסר חינוכי לילדים : "מאז הוא אוכל רק מה האמא שלו מכינה והוא כבר לא בוכה ולא מתנהג כמו טיפש" .
אז מה המסר הגדול פה?.. האריה רצה תות שאין ביער שלהם .. משפט בסגנון הדשא של השני ירוק יותר למה אצלו יש יותר ואצלו יש גדול וכו'..
"אבל תות אין .אין . תפסיק לבכות ותפסיק להתאונן"
למעשה זה מסר בין השורות לא רק לילדים אלה לכל אחד מאיתנו : שנדע להעריך את מה שיש לנו בצלחת ולא לפזול כל הזמן לצלחת של האחר ולהשוות מה יש לו ומה יש לי ואולי מה שיש אצלו עדיף ממה שיש לי???
במקרה של האריה הוא החליט שהתות שהוא כל כך התאווה לו הוא פוויה!
ובשורה תחתונה גם אנחנו צריכים לזכור שמה שאמא שלנו מכינה זה הכי הכי טעים והכי בריא בשבילנו.
ודי להסתכל לצלחות ולדשאים של השכנים ולרצות את מה שיש לאחר!
מסר סמוי אך נפלא גם לילדים וגם לנו הגדולים.
בכל אופן לי נמאס להקריא את אותו סיפור כל ערב..
-"מה אתם אומרים אולי נקרא היום סימור אחר? הצב של אורן? מעשה בחמישה בלונים?.." שאלתי בתקווה מחודשת
- לא בא לי האריה שאהב תות. אם לא תיקראי לנו אני יהיה עצוב...
ומי יכול לעמוד בפרצוץ כזה ולא לקרוא שוב את הסיפו שאני כבר מדקלמת בעל פה, עם עיינים עצומות וידיים קשורות מאחורי הגב ;) חלומות פז...
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
