איזה ספר טוב, הוא עשה לי מצב רוח מעולה לשלוש ימים בלי שום בעיה. כשקראתי הרגשתי שבכל עמוד יש פסקה או שתיים לציטוט, הנה חלק מהפיסקאות הטובות:
-"אתה רואה? השמש עולה," הוא אומר לי מדי בוקר. "כיצד אתה עוד יכול לכפור בניסים?"-
-כיום אני לובש את בדידותי כלבוש מעיל חם, והוא מונח על כתפי כידיה המנחמות של אחות, ויכול אני לכפתרו, למגן מפני הרוח המצליפה-
-וכי מה נוכל לתת למעיין שאנו שבים אליו עוד ועוד לרוות את צמאוננו? מה נוכל להשיב לשלהבת, שאנו שבים אליה בכל פעם שאיברנו קופאים מקור? או למימי הנחל שאנו טובלים בו לצנן או לחמם את גופנו?-
-היו ימים ששאפתי להפליג על שבעה ימים ולהכיר את העולם מכל עבריו. כיום אני כבר יודע, כי כל מה שהייתי עשוי לגלות במסעותי בעולם הגדול, אפשר לגלות גם בכפרי-
-בכל פעם שאני שב מבית-העלמין אני מרגיש שהזקנתי, אך עיני הצעירו. פתאום אני רואה דברים שהייתי חולף על פניהם כעיור, בלי לשים לב אליהם.-
-"כלום היית יכול להישבות כך בקסם יפיו של ורד פורח גם לולא ידעת כי יבול, ייבש וישוב לעפר? וכלום היינו יכולים לאהוב באותו רוך, באותם רחמים, ואפילו באותה תאוה עצמה, לולא ידענו כי גם אנו גם אהובת ליבנו חייבים למות בסופו של דבר?"-
הספר מומלץ בחום, במיוחד לכל האנשים שנדבקו בפסימיות שמסביב.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
, ואז תיידע בפורום, ככה גם הוא יראה : )
