מוטרף ומבעבע כך סתם הם הימים הללו,ימיי החגים המתקרבים עלינו לטובה.
הרשתות הגדולות מעלות מחירים, העיתונים מספקים קופונים. התחרות בעיצומה על לב ליבו של החג והוא כמובן האוכל.
מקררים מתמלאים, מזווה מפוצץ באוכל כאילו עוד רגע תהייה כאן מלחמה חס וחס ואןתותו נישאר בלי.
בדואר שולחים לך מכתבים עם כתובות של מקום זה או אחר שזקוק לתרומה...מגישי טלווזיות מחפשים סקופים
נוגעים ללב כדי להכניס את העם לאווירת החג ולפתוח את ערוצי הרגש.
ורק שמשהו ינסה שבועיים לפני לתפוס איזה מטוס ולעוף מהארץ לרוגע של דקלים ים וטקילה..
גם אם רציתם ,אל תחפשו, כי אין מקום על הטיסות או בבתי מלונות. ישראלים פשוט נוסעים
והם דואגים להזמין מקום זמן רב מראש.(הם מחפשים מקום פחות דביק).
ויש עוד עניין אחד לסגור:
החישובים המדויקים מי הולך למי ומתי? מי נעלב ראשון ולמה?
פשוט מוציאים אותי מדעתי!
האם תבואו לחג ראשון? או אולי לחג שני ההורים שואלים? ו.. למה לכל הרוחות למה
אנחנו לא נשארים ללילה? ואולי נבוא גם בבוקר.
כבר אמרתי טירוף של החגים, וההורים כל הזמן מזכירים לא רוצים מתנה כלום רק תבואו יש הכל.
אז כן ,מתוח ועדין כל העניין עם החגים, הוחלט למען הסדר הטוב ובאופן רגיש
שפעם פה ופעם שם וכך סגרנו עניין.
אוגוסט 2013 (מעניין איך זה אצל אחרים האם לכולם יש חרדת חג:)
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
