פורומים » ספריות
ספריות עירוניות, ספריות ציבוריות, ספריות בארגונים ובגני הילדים. אם את ספרנית נשמח לראותך משתתפת פה. אם אתה מנוי בספריה - זה המקום לחלוק את רשמייך.
כתיבת הודעה חדשה בפורום ספריות
» נצפה 8380 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 14 שנים ו-5 חודשים הערות למחזור השירים של לאה גולדברג "משירי ארץ אהבתי" adolf.goman
לרגל מאה שנה להולדתה של לאה גולדברג
על מחזור השירים של לאה גולדברג "משירי ארץ אהבתי"
(הערות המתורגמן לתרגום בשפה הרוסית)
המחזור נכלל בספר "ברק בבוקר" (1955)
במחזור שלושה שירים:
"מכורה שלי"
"בארץ אהבתי השקד פורח"
"בארץ אהבתי האביונה"
לטקסט של השירים דרושים כמה פירושים. להלן הערותיי למחזור:
במחזור ישנה גיבורה לירית אחת, ובדידותה היא נושא המחזור כולו.
למחזור אופי אוטוביוגרפי.
אף-על-פי שבכל שלושת השירים מדובר ב"ארץ אהבתי", למעשה, אם להתחשב בתיאורים שבטקסט, מדובר בשתי ארצות שונות. לאה גולדברג התייחסה לנושא זה גם בשיר אחר מאותו הספר – השיר "אורן" מהמחזור "אילנות", בו היא אומרת במפורש: "ושורשיי בשני נופים שונים."
בשיר הראשון מדובר בליטא, שם בילתה גולדברג את שנות נעוריה. שם "שבעה ימים אביב בשנה וסגריר וגשמים כל היתר." אך יש גם שבעה ימי חג באביב שהוא חג הפסח, כאשר "הנרות ברוכים... ושולחנות ערוכים... וכל קבצניך שמחים".
את המלים "למלכה אין בית, למלך אין כתר" יש, לדעתי, לפרש כרמז לכך שליטא איבדה את עצמאותה ושמהטירה העתיקה של הנסיך הגדול גדימין בווילנה נשאר רק מגדל אחד. המשוררת לא קוראת למגדל, שהוא הסמל של ליטא, בשמו, אך בשיר הבא היא מקבילה אותו למגדל מלך דוד בירושלים שמעליו מתנשא בימי חג דגל המדינה כמו שעל המגדל בווילנה.
יהודים היוו אז חלק ניכר מאוכלוסיית ליטא. רבים ביניהם חיו בתנאי עוני משווע ולא מעטים נאלצו לקבץ נדבות. היה נהוג לתת לקבצנים אוכל בשבתות ובימי חג כדי שיהיו שמחים ושׂבעים.
במלים "בניך-בנותיך חתן-כלה" אין בהן רמז למנהג לערוך אירוסין או חתונות בתקופת חג הפסח אלא רמז לכך שגיבורת המחזור הגיעה לגיל הבגרות ועכשיו מחכה למישהו שיבוא ויאהב אותה. אך הוא לא בא, ואנו פוגשים אותה בשיר השני במקום אחר שם "השקד פורח" באביב, זוהי ארץ-ישראל.
אך לפני כן יש לומר כמה מלים על השורה מהשיר הראשון "רק אחת בעולם את שבחך אמרה". אתכן והכוונה כאן לסופרת ליטאית בשם יוליה ז'מאיטה (1921-1845), אשר הרבתה לכתוב באהבה ובעצב על חיי האיכרים בליטא. במשך זמן מה קישט דיוקנה את אחד משטרות הכסף הליטאי, כפי שבזמננו מתכוונים לשים את דיוקנה של לאה גולדברג על אחד השטרות החדשים בישראל.
גם בארץ-אהבתה השנייה הבדידות נשארה מנת חלקה של גולדברג. היא משווה את עצמה ל"אבן בודדה המתגוללת בחצר".
ישנה הקבלה נוספת בין שני שירים אלו. אם בשיר הראשון חזרה גולדברג לא פעם על "שבעה ימים", בשיר השני מופיעות "שבע עלמות" שהן עוד מסכה לגיבורת המחזור אשר מחפה על ציפיותיה לאושר שגדלו שבעתים. היא מתחילה בצורת רבים: "מי ... יראנו, מי ... יכירנו", אך מסיימת בצורת יחיד ובגוף ראשון: "אני ישנה ולבי ער, על פני ביתי האורח עובר".
המספר שבע, שיש לו במסורת משמעות מיסטית, חוזר על עצמו גם בשיר של גולדברג שנכתב מוקדם יותר – "הגיהינום המאושר":
שִׁבְעָתַיִם נָמוּת בַּלַּילָה,
שִׁבְעָתַיִם נָקוּם בַּיּוֹם,
שִׁבְעָתַיִם תָּשׁוּב אֵלֵינוּ
הַמְּצִיאוּת בֶּחָזוֹן הָאָיֹם.
(1948)
שני השירים הראשונים של המחזור שימשו טקסטים לשני לחנים יפים ולכן ידועים לרבים בארץ. השיר השלישי ידוע פחות:
בְאֶרֶץ אַהֲבָתִי הָאֶבְיוֹנָה
אֲפִלּוּ הָיָּרֵחַ בַּשָּׁמַיִם
עוֹמֵד כֶּעָנִי בַּפֶּתַח
כָּפוּף וְדָהוּי וְחִוֵּר.
וְעָבִים קְרוּעוֹת וּבְלוּיוֹת
בָּאוֹת מִכְּנַף הַשָּׁמַיִם,
חוֹפְזוֹת חֲסוּדוֹת וּצְנוּעוֹת
לְכַסוֹת חֶרְפָּתוֹ הַדַּלָּה.
בַּבֹּקֶר עוֹלָה הַחַמָּה
צְהֻבָּה כְּעֵין הַשַּׁלֶּכֶת
וּבְרֹאשׁ הַסִּמְטָה מֻטָּל
תַּרְנְגֹל-הַזָּהָב שָׁחוּט.
כאן תרנגול הזהב הוא סמל לאפשרות-הפלא להגשים כל חלום. אבל אחרי שעברה גולדברג מצפון לדרום, לא מצאה לה אהבה והבינה שקריסת התקוות נגזרה מראש עוד בנעוריה, לשם היא חוזרת בשיר זה.
אדולף גומן
נ.ב. אשמח לתגובות והערות על פרשנותי זו טרם אפרסם אותה באתר האינטרנט שלי "השירה הלירית בתרגום מעברית ולעברית" http://stihisivrita.ucoz.com/
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-4 חודשים תודה על המאמר. לגבי הפרשנות רחלי
ששבעת הימים של חג הם פסח - נראה לענ"ד קצת בעייתי, מפני שבחוץ-לארץ חג הפסח נמשך שמונה ימים.
ראיתי הרבה שמפרשים את השיר על מכורה דמיונית - כעין ממלכת הרגש של המשוררת (ולא ארץ אמיתית). מתלבטת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-4 חודשים תודה על תגובתך, רחלי. לגבי התלבטויותיך: adolf.goman
1. השיר נכתב בארץ. אולי מכאן שבעה ימים במקום שמונה. חוץ מזה לאה גולדברג (כמו רבים אחרים) מייחסת חשיבות כמעט מיסטית למספר שבע בשיריה. חוץ מפסח לא ראיתי שבעה ימים באביב שאפשר לרמז אליהם.
2. יש לי נטייה לחפש מאחורי סמלים אנשים ומקומות ריאליים. אני חושב שמשוררים (כולל גם סימבוליסטים שביניהם) ראשית עוברים התרגשויות עמוקות בחיים, ורק אחר כך עושים הכללות, לא מוצצים אותן מהאצבע. אולי אני לא צודק. גם לגבי יצירותיו של נתן אלתרמן אני טוען טענות דומות בפורום שעל שמו (פרשנות לגבי תוכן הפואמה "שמחת עניים", לגבי דמות "חמוטל", בת הפונדקי ב"שיר עשרה אחים" ועוד). יש שמתנגדים, זה בסדר גמור. אני אוהב מאוד את שיריה של לאה גולדברג, ותרגמתי לרוסית כשבעים מהם. מהסטטיסטיקה שמופיעה באינטרנט רואים שהתעניינות ביצירותיה עולה על רוב משוררים אחרים (את רחל קוראים יותר, אבל מורידים פחות). אדולף.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-