מִכָּל הָאֲנָשִׁים
דַּוְקָא אֲנִי הִיא הַשּׂוֹחָה.
הַגַּלִּים מְכַסִּים אֶת כְּתֵפַי
כְּבָר שְׁלשָׁה יָמִים,
אֲנִי עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת
בְּפֶלֶג גּוּפִי הָעֶלְיוֹן.
כִּמְעַט הָפַכְתִּי לִכְלִי שַׁיִט
וְכִי מָה? הֲרֵי לֹא אֵהָפֵךְ לְדָג.
אֲנִי חוֹתֶרֶת כְּמוֹ חֵפֶץ מְכֻוָּן
בְּמוֹרַד הַיָּם הַתִּיכוֹן עִם הֲטָיָה צְפוֹנִית קַלָּה,
הַכֹּל לְפִי קַוֵּי הַחוֹף וְהַזְּרָמִים.
בַּיָּם הָאֵגֵאִי פָּקְדוּ אוֹתִי סְעָרוֹת קָשׁוֹת.
הָיָה עָלַי לָסֹב בְּמַעְגָּלִים;
לְמַרְאִית עַיִן
נִשֵּׂאתִי עַל הַמַּיִם כְּקוֹרָה.
מִמֵּילָא אֲנִי שׁוֹלֶטֶת בְּעַצְמִי שְׁלִיטָה מְלֵאָה,
חָפְשִׁית מִמִּגְבָּלוֹת גּוּפָנִיּוֹת,
מְלֵאָה בְּכֹחַ הִצָּמְדוּת לַמַּטָּרָה.
רַגְלַיִם, זְרוֹעוֹת, זְרוֹעוֹת וְרַגְלַיִם
זֹאת אֲנִי.
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן עָשִׂיתִי רַק שְׁמִינִית הַדֶּרֶךְ,
חָשַׁךְ עָלַי הַיּוֹם בְּעוֹדִי בַּמַּיִם;
מִכֹּחַ מַצָּבִי הַבִּלְתִּי רָגִיל
לֹא הָיָה לִי קשִׁי לְהַמְשִׁיךְ בַּחֲתִירָה.
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הָיִיתִי קְרוֹבָה לְמַשְׁבֵּר;
הַזְּרוֹעוֹת הוֹסִיפוּ לַחְתֹּר כְּדַרְכָּן,
רַק הָרָצוֹן הֵחֵל לְהִתְעַרְעֵר.
חָשַׁבְתִּי, לְאַחַר כָּל זֹאת
אוּלַי לֹא אֶמְצָא יַבָּשָׁה בָּעֵבֶר הַהוּא,
לֹא מַמָּשׁ יַבָּשָׁה שֶׁצּוֹפֵה הַסְּפִינָה מַכְרִיז עָלֶיהָ:
הִנֵּה יַבָּשָׁה.
וְעִם זֹאת הָיִיתִי עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת,
בִּתְנוּעָה מְדוּדָה כָּל כָּךְ
שֶׁאֵין בָּהּ כִּלּוּי כֹּחוֹת.
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הִגַּעְתִּי לְאֶמְצַע הַיָּם,
כְּבָר לֹא הִבְחַנְתִּי בְּחֹם הַמַּיִם אוֹ צִנָּתָם.
עוֹרִי הָיָה מְכֻרְכָּם כֻּלּוֹ מֵאָבְדַן שִׁכְבַת הַמָּגֵן,
שְׂעָרִי הָיָה דָבִיק וְנֻקְשֶׁה.
נוֹתְרוּ לִי עֲדַיִן שְׁלשָׁה יָמִים לַחְתֹּר.
אִם פְּנֵי הַמַּיִם יִהְיוּ צַחִים וּשְׁקֵטִים,
אַךְ אִם לְפֶתַע יִגְעַשׁ הַיָּם
לֹא אוּכַל לָדַעַת כַּמָּה יָמִים.
בַּזְּמָן הַהוּא יָדַעְתִּי כְּבָר שֶׁאַגִּיעַ,
כְּלוֹמַר, עַד הַחוֹף אַגִּיעַ.
בְּמַצָּב גּוּפָנִי בִּלְתִּי בָּרוּר
אַךְ בְּלִי חֲשָׁשׁ לִפְגִיעָה מַמָּשִׁית.
עוֹרִי יִהְיֶה בְּוַדַּאי צָפוּד וַחֲמַרְמָר,
יָמִים אֲחָדִים לֹא אוּכַל לְהַבִּיט בָּרְאִי.
גּוּפִי הָעוֹלֶה בִּכְפִיפָה מִן הַיָּם
אוּלַי יְעוֹרֵר פַּלָּצוּת בְּעֵינֵי עוֹבְרִים וְשָׁבִים
שֶׁיִּתְּנוּ בּוֹ מַבָּט חָטוּף.
בְּמַבָּט שֵׁנִי,
מָה הִשִּׁיאָנִי לָצֵאת לַשְּׂחִיָּה הַזֹּאת,
שֶׁאֵין לָהּ סוֹף בְּכָל מִקְרֶה
כִּי אִם הוֹנָאָה עַצְמִית.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
