הלכת לדרכך כדרך העולם
מה גדול החלל שהותרת
ריק מפחיד חור שחור
אפלה ירדה עלי
מנסה לאחוז בחוף מבטחים
כמו הגלים את החוף
מתנפץ אל סלעי החוף
רגע אוחז ומיד נסוג
עמוקה התהום אפלה וכואבת
ואת-לדרכך הלכת בלי סוב
כרטיס לכיון אחד קנית
דרך ללא מוצא,סופית
געגועים קשים כשאול תחתית
הגוף דואב והנשמה מתיסרת
אוחז באויר בכדי לנשום
כמו גלי הים בחוף
מתנפץ בעוצמה אל האבדון
נסוג וממשיך בחיי היום
ריקה הדירה יבשה הדמעה
התמונה על הקיר הקר
היא הזיכרון האחרון
הידיעה שניפגש יום אחד
היכן שהוא-לא כאן
נותנת תקוה ואור לחיי
זהו חוף המבטחים
אביזד 19/3/13
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה