אין יותר מדי עתונאים ישראלים שאני מעריך. קלמן ליבסקינד מ"מעריב" הוא אחד כזה, וכך הוא כתב על הראיון שערכה יונית לוי עם אובאמה, נשיא ארה"ב שיכבדנו בביקורו בשבוע הבא.
"
1. דקה מתחילת הראיון הרגשתי דה ז'ה וו לראיונות של עודד גרנות עם חוסני מובארכ. גם כאן המראיינת נראתה יותר כמו מעודדת במשחק כדורסל שחוגגת את הכבוד שזכתה בו מאשר אחת שבאה להפריע לנשיא עם שאלות.
2. חיכיתי עד לסוף הראיון כדי לשמוע את הדבר שהכי עניין אותי כיהודי וכישראלי. פולארד. קבלתי שאלה אחת בלבד של יונית ותשובה שקרית של אובמה על כך שמערכת המשפט האמריקנית מתייחסת לפולארד כמו אל כל אסיר. יונית יודעת שזה לא נכון. היא יודעת שאין מרגל אחר שיושב 28 שנים בכלא האמריקני. אבל לא עניין אותה להציק לנשיא. לא בשביל זה היא נסעה לוושינגטון.
3. יש בערוץ 2 שתי יונית. אחת שמראיינת בעברית את נתניהו וליברמן ושטייניץ וכל החבר'ה שלנו כאן. מדובר במראיינת חסרת נימוס, בוטה, שלא נותנת למרואיינים לסיים משפט ומגיעה לראיון פחות כדי לשמוע ויותר כדי להשמיע. ויש יונית אחרת. זו שמדברת אנגלית. לשניה יש הרבה יותר סבלנות. גם כשהיא מראיינת את תת שר הבריאות הניו זילנדי היא נמסה לפניו, היא לא שואלת שאלות, היא מתחנפת ומחייכת כמו תיכוניסטית מאוהבת וממתינה בסבלנות גם שתי דקות אם צריך עד שהמרואיין יסיים את דברו לאומה העברית.
"
======================================
מילים כדורבנות.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
