מב.
הֶחָשַׁבְתְּ אֵי־פַּעַם לְאָן אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים?
הַסִּירוֹת יוֹדְעוֹת לְאָן הֵן שָׁטוֹת.
וְהַדָּגִים יוֹדְעִים לְאָן הֵם שׂוֹחִים.
וְהַצִּפּוֹרִים יוֹדְעוֹת לְאָן הֵן עָפוֹת.
וַאֲנַחְנוּ רַק בּוֹהִים בַּמַּיִם
בְּלִי לְהֵרָטֵב. אֲנַחְנוּ לוֹבְשִׁים
אֶת בִּגְדֵי הַמַּסָּע בְּלִי לָצֵאת לַמַּסָּע.
אֲנַחְנוּ כּוֹתְבִים מִכְתָּבִים בְּלִי לִשְׁלֹחַ אוֹתָם.
אֲנַחְנוּ קוֹנִים כַּרְטִיסִים אֶל כָּל הַטִּיסוֹת הַיּוֹצְאוֹת
וְנִשְׁאָרִים בִּשְׂדֵה־הַתְּעוּפָה שֶׁל בֵּירוּת. אַתְּ וַאֲנִי
וְהַסְּלָעִים בֶּחָצֵר, מַבִּיטִים עוֹד יוֹם בַּשָּׁמַיִם
וּמַבְטִיחִים שֶׁמָּחָר נַחְלִיט אֶת כָּל הַהַחְלָטוֹת הַחֲשׁוּבוֹת
וְנִבְחַר בֵּין הַמַּסָּע הָאָרֹךְ לְאַפְרִיקָה לְבֵין הוֹלָדַת הַיְּלָדִים.
בֵּינְתַיִם מְחַכִּים.
מו.
קַבְּלִי בְּבַקָּשָׁה אֶת שְׁתִיקָתִי. נִשְׁתֹּק בְּיַחַד
אִם תִּרְצִי. הַאִם אַתְּ מַרְגִּישָׁה אֶת מִלּוֹתַי
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ שׁוֹתְקִים? הַאִם אֶת מַרְגִּישָׁה
אֶת הַיֹּפִי שֶׁל מַה שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹמְרִים
כְּשֶׁאֵינֵנוּ אוֹמְרִים דָּבָר? הַאִם אַתְּ
מַרְגִּישָׁה אֶת הַקּוֹל שֶׁלָּנוּ כְּאֶחָד
מִתְגַּבֵּר מֵעֵבֶר לַשְּׁתִיקָה?
נ.
הוֹלַכְתְּ אוֹתִי שׁוֹלָל.
חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי טָס לְבַדִּי לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת.
אֲבָל בְּכָל שְׂדֵה־תְּעוּפָה שֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו
אַנְשֵׁי הַמֶּכֶס מָצְאוּ אוֹתָךְ
בְּאַחַת מִמִּזְוְדוֹתַי.
הֵם חָשְׁבוּ שֶׁאֲנִי מַבְרִיחַ אוֹתָךְ
כְּדֵי לַחְסֹךְ אֶת מְחִיר כַּרְטִיס־הַטִּיסָה וְאַשְׁרַת־הַכְּנִיסָה.
הֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁאֲנִי בּוֹרֵחַ
מִן הַמְּקוֹמוֹת בָּהֶם נִפְגַּשְׁנוּ
הֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁאֲנִי בּוֹרֵחַ
מִפָּנַיִךְ אֵלַיִךְ.
הֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁגַּם אַתְּ בּוֹרַחַת
אֶל הַמְּקוֹמוֹת
בָּהֶם עוֹד לֹא נִפְגַּשְׁנוּ
הֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁגַּם אַתְּ בּוֹרַחַת מִבֵּין שִׁירַי
אֶל תּוֹךְ חֲרוּזַי.
נא.
לְמִישֶׁהוּ אַתְּ בְּוַדַּאי אִשָּׁה אַלְמוֹנִית
נִכְנֶסֶת אַחֲרַי אֶל הַמּוֹנִית
לְמִישֶׁהִי אַתְּ בְּוַדַּאי אַחַת בְּתוֹךְ הָמוֹן
חוֹלֶפֶת בְּלִי לְהוֹתִיר זִכָּרוֹן.
אֲבָל אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לְהַחְזִיר אוֹתָךְ לְאַלְמוֹנִיּוּתֵךְ
אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לְהָשִׁיב אוֹתָךְ אֶל הֶהָמוֹן
כָּל הַיָּמִים אֶת מְמַלֵּאת אֶת חַיַּי בִּפְרָטִים
כָּל הַלֵּילוֹת אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ
וּמִסְּבִיבֵךְ אֵין אִישׁ
אַף לֹא אֲנִי.
צו.
אֲנִי מְרַחֵם עָלַיִךְ, גְּבִירָה שֶׁלִּי,
מִמָּחָר לֹא תּוּכְלִי לִמְצֹא אֶת עַצְמֵךְ
בְּמַחְבַּרְתִּי הַכְּחֻלָּה,
לֹא תִּמְצְאִי אֶת עַצְמֵךְ בָּאִגְּרוֹת הָאֲרֻכּוֹת
שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ לִידִידַי,
לֹא תִּמְצְאִי אֶת עַצְמֵךְ בִּבְכִי הַנֵּרוֹת
שֶׁאֲנִי מַדְלִיק בְּסָמוּךְ לְמִטָּתִי,
לֹא תִּמְצְאִי אֶת עַצְמֵךְ בְּמַמְתַּקֵּי הַיְּלָדִים
וּבַצְּבָעִים שֶׁהֵם לוֹקְחִים עִמָּם לְבֵית־הַסֵּפֶר.
חָרַגְתְּ הַחוּצָה מִתּוֹךְ חַיַּי,
הִגַּרְתְּ מֵחַדְרֵי בֵּיתִי,
הִגְלֵית אֶת עַצְמֵךְ מִן הַשִּׁירָה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
