על הבמה עומד חיוור
סביב המון גודש סוער
המיקרופון בידי צמוד כואב
פיק רגליים בי אוחז
מיישר מבט לאופק ההמון
מחכה לתו הלהקה הראשון
מוחי ממאן לשלח קולי
מאין תבוא ישועתי
צליל הפסנתר מרחוק נשמע
פי נפתח וקולי מושמע
רעד בגופי עובר דוהר
האדרנלין בעוז בי פועם
צלילי הלהקה בי הולמים
חש את רעד הרמקולים
מיתרי קולי כתופים הולמים
מביט בסובבים אותי
בתוכי שלווה לאיטה משתכנת
לרגע הזה בחיי חיכיתי
הלתהילה דרכי או נפילה
אביזד 6/3/13
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה