שלום חברי הפורום, קניתי היום את ספר השירים של שמעון אדף "אביבה לא"
ויש שם שיר אחד שתפס לי את העין, רציתי לדעת אם תתחברו אליו גם ומה אתם חושבים עליו:
ולא ידעתי שאצטרך לחיות
את מותך, וכמה פשט יהיה לנסח
את זה. כמו שאמא
הסבירה לנכדים, לא נראה
את אביבה יותר עוד אף פעם. ושמעתי
אותה בוכה, לא הקינה
הזאת המנהמת, רק השטף
של מי שכוחותיו אפסו בלהבה.
הם שאלו תפוסי תמיהה
אם טיפסת לכוכב, מה
תעשי אם יפל, אם תהיה רעבה
והיא הניחה אותם במסתור
הקסאם ובאה יפוחה אל
הסלון שם ישבתי
וכבר אמרתי
כמה פשוט לראות את זה
בחשכה כמו גחלת -
לאבד ילד פרושו תמיד לאבד ילד.
ויש שם שיר אחד שתפס לי את העין, רציתי לדעת אם תתחברו אליו גם ומה אתם חושבים עליו:
ולא ידעתי שאצטרך לחיות
את מותך, וכמה פשט יהיה לנסח
את זה. כמו שאמא
הסבירה לנכדים, לא נראה
את אביבה יותר עוד אף פעם. ושמעתי
אותה בוכה, לא הקינה
הזאת המנהמת, רק השטף
של מי שכוחותיו אפסו בלהבה.
הם שאלו תפוסי תמיהה
אם טיפסת לכוכב, מה
תעשי אם יפל, אם תהיה רעבה
והיא הניחה אותם במסתור
הקסאם ובאה יפוחה אל
הסלון שם ישבתי
וכבר אמרתי
כמה פשוט לראות את זה
בחשכה כמו גחלת -
לאבד ילד פרושו תמיד לאבד ילד.