בזמן האחרון העבודה בחדר הכושר היא קשה. התחרות הבאה צפויה להתקיים בעוד כשלושה חודשים, וזה לא עוד הרבה זמן. לכן מלבד העלאת רף הקושי באימונים המפרכים, אני צריך גם לעשות שינויים מרחיקי לכת בתזונה, שינויים שגורמים לי לאכול כמו סוס ולהעלות את נפח הגוף באופן משמעותי. עם השינויים הללו באה גם עייפות רבה, ואני ישן הרבה. בעצם, אני בעיקר ישן ואוכל.
סדר היום הזה הוא תובעני, וזה לא רע, בגלל שזה משכיח ממני כל מיני דברים. אחד מהם הוא את נטע, שממנה נפרדתי לפני כחצי שנה אך היא עדיין מטרידה אותי בתוך נשמתי. החיים המשותפים עם נטע היו קצרים ומלאי תהפוכות. נטע היא מסוג הבחורות הללו שחיות את חייהן בשיטה של רכבת הרים – אימפולסיביות מאוד ונותנות לרגש לנהל להן את החיים. לי כל העניין הזה נראה כמו חולשה. אני מנסה בחיי להתנתק כמה שיותר מהרגש, שלדעתי לא מוביל אותי לשום מקום, ובמקום לשעבד את עצמי לעבודה קשה. אבל בזמן שחייתי וגרתי עם נטע, אז איכשהו סגנון החיים הפרוע שלה השתלט גם על שלי, ושנינו חיינו את הרגש. הרגש שלה בעיקר. כי את שלי אני מצליח להדחיק די טוב.
נטע עובדת כברמנית בפאב עמוס ומצליח למדי בתל אביב. במהלך היום היא בעיקר צוברת שעות שינה או משתעשעת בבית מול הפייסבוק ואתרים קהילתיים אחרים שלהם היא מכורה. בערב היא בעצם מתחילה לחיות באמת. כמו בחורה אמיתית, יש לה יכולת לבצע אינספור פעולות ומטלות בבת אחת (שמתם לב שנשים הרבה יותר מוכשרות בביצוע מספר רב של פעולות באותו הזמן? אני מתקשה לפעמים לעשות דבר אחד). אז בעבודתה בפאב היא בעצם חולשת על 360 מעלות של לקוחות שתויים למחצה ומצליחה לנהל בהצלחה רבה את כל הסביבה המתוסבכת הזו. העבודה הזו מתאימה מאוד לסגנון החיים הפרוע שלה. היא גם חייבת תמיד להיות בקשר עם הרבה מאוד אנשים, בו זמנית, וגם כאן העבודה הזו מביאה לה את הסיפוק. היא לא יכולה שלא להיות מוקפת באנשים. כשהיא לבד בבית – היא מקיפה את עצמה באנשים וירטואליים – באתרים באינטרנט.
לאורך כל הקשר הזה אני ניסיתי לנכס אותה לעצמי. ואף פעם לא ממש הרגשתי שאני מצליח להיות בשבילה הכול מהכול. תמיד היא חיפשה משהו מעבר, להכניס עוד מישהו או מישהי אל תוך המעגל הפרטי שלה. אני מעולם לא הייתי מספיק עבורה.
זמני העבודה שלנו לא היו מתואמים – אני עבדתי והתאמנתי במהלך היום, והיא עבדה בלילות. היא זלזלה באימונים ובאהבתי לספורט ואני ניסיתי להכיל את כל זה. כמו שאמרתי קודם – אני לא נותן לרגש להשתלט עלי. אבל בסוף הוא כן השתלט, על שנינו, חיסל אותנו ואת הקשר שלנו. נפרדנו בבום, כמו שהכרנו, ודרכינו התפצלו.
נטע מצאה מישהו אחר במהירות הבזק. לדעתי הוא כבר היה שם כשאנחנו עוד היינו יחד. אני לא הצלחתי להשתחרר ממנה. אולי ההתרחקות שלי מתל אביב, מהמדינה ומכל כך הרבה דברים שהיו חלק מחיי קודם לכן, באו מהצורך לברוח מנטע ומההשפעה שלה עלי.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
