הסיבה היחידה שעדיין לא קראתי את הגירסה המוערת של אליס (שבטוח מתישהו אקרא) היא שאני מפחדת לנפץ את בועת הקסם שנוצרה אצלי בערך בגיל שמונה סביב 'עליזה בארץ הפלאות' ו'עליזה בארץ המראה' בתרגומו של אהרן אמיר.
כשאני נזקקת לציטוט 'אליסי' אני עדיין מורידה מן המדף את הספר הסגול עם המסגרת הורודה (פלאות) או את הספר הורוד עם המסגרת הסגולה (מראה).
מכיון שחלק גדול מן העברית ההדורה לא הבנתי, ולא עלה בדעתי להשתמש במילון ניגשתי לקריאה במין בטחון עצמי שגם את מה שאני לא מבינה אני בעצם מבינה (סוג קריאה שיאה ל'עליזה') וכך, בדמיוני, נוצרו כל מיני פרושים והקשרים שלא ממש עמדו במבחן המציאות. כמו כן כשקראתי את אליס באנגלית, די הופתעתי לגלות שהספר קריא ולא כתוב באנגלית שייקספירית.
אז לזכרו של אהרן אמיר ולזכר ילדותי, חיפשתי את הציטוטים המקסימים שבחרת בספרים הורודים סגולים שלי והרי התוצאות:
"אל אלהים! מה משונים כל הדברים היום! ואך אתמול נהג העולם כמנהגו כל הימים. מענין אם שוניתי בלילה? הבה אזכור: האם הייתי כתמול שלשום כאשר קמתי הבוקר? כמעט ואזכור שכמדומה הרגשתי עצמי אחרת מעט. אבל אם אינני מה שהייתי, נשאלת השאלה מי אפוא הנני? אהה, זוהי הקושיה הגדולה!"
"הוסיפי לך עוד תה, אמר ארנב האביב לעליזה בכובד ראש מרובה.
'עדיין לא שתיתי כלום' ענתה עליזה כנעלבת, 'לכן איני יכולה להוסיף'.
'רצונך לאמר שאינך יכולה לגרוע' אמר הכובען: הנקל הוא להוסיף על כלום'.
הציטוט האחרון די דומה לשלך, אז אסיים באחד מ'ארץ המראה'
'כלל לא' אמר המלך.'רץ לובי הוא- ואלו הן העויות לובים. עושה הוא בהן רק כטוב עליו לבו. שמו כוען"
'אוהב את אהובי ב'כ' פתחה עליזה על כרחה, 'כטוב עליו לבו. כחש אכחש בו ב'כ', כי הוא כבד עוון. האכלתיו- האכלתי- כריכי חזיר עם כרשינה. שמו כוען והוא דר-'
'הוא דר בכר' הפטיר המלך בפשטות, בלא שיתפס כלל כי לוקח הוא חבל במשחק, ואילו עליזה עדין היתה בוררת לה שם של עיר שתחילתו ב'כ'.
נראה לי שהבהרתי בציטוט הזה את חינו וקסמו של הלא מובן...
