בהרבה מקרים גם ספרים "רגילים" לחלוטין מכילים איזשהו יסוד מד"בי,למשל "מר ורטיגו" של פול אוסטר נחשב כספר סיפורת רגיל ובכ"ז מסופר שם על אדם מבוגר שמלמד ילד לעוף...ממש מציאותי,או "אשתו של הנוסע בזמן"...גם לא ניתן לומר על הספר שהוא משקף את המציאות העכשווית ובכ"ז הוא משויך לסיפורת המתורגמת הרגילה.צריך פשוט להבין שספרי המד"ב בסה"כ מנסים לתת תמונה של מציאות אחרת מזו שיש לנו כרגע,בין אם עתידנית-שמכילה חלליות,רובוטים וחייזרים,ובין אם פנטסטית-מכילה אלפים גמדים וקוסמים-למה לא לנסות להנות ממציאות אלטרנטיבית...?מי אמר שרק המציאות העכשוית היא "הנכונה" או "המעניינת"? הרבה נרתעי מד"ב חושבים שכל הספרים מלאים במושגים מכניים משעממים ומפספסים לגמרי את הדקויות העדינות,את הביקורת החברתית הנוקבת ששזורה בין המילים ואת כל הקסם שיש בספרים האלו.שלא לדבר על הנימה ה"נבואית" שבהם...היה זמן שספריו של ז'ול ורן נחשבו
למד"ב-"20000 אלף מיל מתחת למים" לדוגמא...ועכשו להמלצות-אני בודאי לא אהיה הראשונה שתאמר שהדרך לספרי המד"ב מתחילה ב"המשחק של אנדר" של אורסון סקוט קארד בהוצאת אופוס,מתוך היכרות קרובה עם הרבה מאד נרתעי מד"ב ששנים סירבו לשקול בכלל את האפשרות שהם אי פעם יהנו מספר מד"ב שקראו את הספר אחרי לחץ פיזי מתון ונהנו ממנו כ"כ עד שהמשיכו לקרוא את שאר הספרים-אבל יש לשים לב-אם באמת נהנים מהספר הראשון אבל לרוב לא נהנים מספרי מד"ב כדאי מאד לא (!) להמשיך עם "קול למתים" "קסנוסייד" ו"ילדי המחשבה" אלא לעבור לסדרת ה"צללים" שמתחילה ב"הצל של אנדר" שהוא ספר מקביל ל"המשחק של אנדר" (אותו סיפור מנק' מבט של ילד אחר-נהדר) "הצל של ההגמון" "בובות צללים" ו"הצל של הענק".פשוט כי הם יותר "קלים לעיכול" מהספרים האחרים.
עוד מומלץ של אורסון סקוט קארד הוא "תצפית עבר"-שונה לחלוטין מכל שאר ספריו-בכלל מתעסק בהיסטוריה (קולומבוס וכ"ו -אני לא רוצה לעשות ספויילרים... אז לא ארחיב בנושא)
עוד בזאנר ה"מד"ב לייט" גם -"מלחמת האדם הזקן" של ג'ון סקאלזי,הטרילוגיה של קרול ברג-"התגלות" "השתנות" ו"התחדשות", הספרים של ניל גיימן- בעיקר-"לעולם לא לעולם" "אבק כוכבים"(-ספר מקסים שנורא נורא אהבתי)ו"בשורות טובות" שנכתב יחד עם טרי פראצ'ט-ספר חמוד ומצחיק. ואפילו 3 ספרים של אסימוב-כן,כן, אסימוב-"מערות הפלדה" "שמש עירומה" ו"רובוטים של שחר" 3 ספרי מתח (נהדרים) לכל דבר שפשוט מתרחשים בעתיד ואחד הגיבורים הוא אנדרואיד-זה הכל,האלמנט המד"ביבספרים האלו וגם באחרים לא כ"כ מורגש ברגע שמפסיקים להבהל ופשוט נהנים מהסיפור.מקווה שעזרתי,מצטערת אם הלאיתי,קריאה מהנה.
