עין אחת עצומה מדמעת
השניה סוקרת הסביבה בדממה
גוף שאותות הזמן פגשהו
אט אט מצטמק ונכחד
יא איבני למה למה
לאן הגעתי יא איבני
מביט בגוף הרופס המצטמק
חש כאב חסר ישע
אמא שהיתה גאווה וסלע
כמו סלע הבזלת עתיק היומין
מול עיניי לאטה מתפוררת
לאט בצעדיי צב מתפרקת
עינייה מתחלפות בסקירת הסביבה
קשה את שניהן לפתוח יחדיו
חוסר האונים לעזור מדכא
הרגע העצוב מתקרב לאיטו
מביתה נאלץ אותה לפנות
==כי אין דרך אחרת==
בה לטפל ואותה לאהוב
חש כבוגד ביקר מכל
-"אל תשליכני לעת זיקנה-"
האם לזו היתה הכוונה?
חידודין חידודין בגופי זורמים
צמרמורת למחשבה על מעשיי
אך הידיעה שאין דרך אחרת
לאט לאט משתכנת במוחי
יא איבני אלי פתע פונה
למה לי זה קרה
דמעה זולגת על לחיה
וכסכין בליבי הולמת דוקרת
אמא יאמי אין ברירה
אוהב אותך המון בנשמה
לא משליכך לעת זיקנה
דואג לשיבתך שתהיה טובה
עלי אל תכעסי יאאמי
כי אין לי ברירה
אביזד 25/12/12
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
