"צועדים כל אחד למקום אחר במקום אחר" זה באופן פיזי, כי באמת אנחנו רואים, בפועל, שכל אחד מגיע למטרה בדרך אחרת, ולעניות דעתי זה הדבר הכי נכון, החברה מחולקת וכל אחד מגיע לאמת מדרכו, מהמקום שלו. כי לדוגמה הוא ניחן בתכנה או בכישרון מסוים והוא מממש את הפוטנציאל משם.
"אבל עמוק בפנים..." פה זה כבר נקודה יותר פנימית, רוחנית. עמוק בפנים כולם הולכים באותו שביל (אותה דרך) לאותה מטרה... הם בעצם אדם אחד.
להבהיר את הדברים, מיותר לציין שאני לא מדבר על כל עם ישראל, (לו יהי!!!) אלא על חיילי צה"ל מצד אחד ולומדי תורה מצד שני... ובמיוחד השילוב ביניהם, האמת הגדולה שיש בשניהם להגיע לאותו יעד, הדרך המשותפת יד ביד, המוכנות להקריב. אז כביטוי רגשי לקחתי את ה"טורים טורים" אצל חיילי צה"ל כשהם מתחילים ללכת לכיוון הלחימה... וה"מעגלים" של הריקודים אצל לומדי התורה כשהם מתכנסים אחרי יום של לימוד, במעגל ודיבוק חברים ושרים בקול בוכה לבורא עולם שישמור על האחים שלהם, על עצמם בעצם.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה