הזמן איתך כבול
באזיקים של זיכרונות.
כשהסערה שככה,
נותר ערפל כבד
והשקט נותר תלויי.
ביינות לתחושות ההזויות
ביצבצו הריסותייך,
ולא נותר עוד מקום
אליו אפשר לברוח מפנייך.
אז אני נשאר
לאסוף אותך,
פיסה אחר פיסה
והמון חלקים חסרים בך.
בימים של את הולכת ונמחקת לי
אני לומד מחדש
לכתוב
לך....