פורומים » שירים ומשוררים

יהודה עמיחי, נתן אלתרמן, ולהבדיל אביב גפן. משוררים חדשים וישנים. שירים שאהבתם, וספרי שירה שנגעו בליבכם.

• לפני 16 שנים ו-8 חודשים שיר של תמר. תום

  

  תום

  תמר, חברה יקרה שלי, כותבת שירים. אני כותבת פה שיר שלה, אהוב עלי במיוחד:)
  מי שאוהב לשמח לבב אנוש- שיעיר או יאיר, היא תשמח..
  
  ללא שם(או יער בן שמן)/תמר
  
  הנני צועדת בשדה
  אינספור רקפות ועצים,
  בוכים הם על גורלם המר
  להיגמר-
  אני לא נגמרת.
  יש לי את כל היום
  שלא לקטוף את העצים (והרקפות).
  *
  יש שם מישהו באופק
  הוא נראה לי- יושב
  על ספסל של קק"ל.
  כמה נחמד-
  העצים מושיטים לי יד
  זוקפים לעברי ענפים.
  הו! עצי האורן-
  רוקדים מסביבי לופתים
  אותי מחטים.
  
  מי זה יושב על הספסל של קק"ל,
  הוא אוהב אותי?
  'בוודאי', אומר אורן א'
  (אורן ב' גם הוא מהנהן).
  
  הבטן מתפוצצת מרוב אושר
  אני עושה פרצופים מצחיקים.
  הו!עצי האורן-
  הם נושאים אותי במחטיהם
  לקראת הספסל, הספסל של
  קק"ל.
  
  אני מרחפת לקראתו,
  האיש שיושב שם-הוא
  קצת רציני.
  אני צונחת לפניו ממרומי האורן, דורכת
  על רקפות.
  
  היי!-זה ביאליק..
  הוא אומר- תמרי,
  הקיץ גווע.
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  

  • לפני 16 שנים ו-8 חודשים תמר ותום הנעורים... פיניקס

    

    פיניקס

    אהבתי מאוד את התום שבשיר.שמחת נעורים ותום ילדות...אהבתי במיוחד את אורן א,ו-ב...למה כשפגשת את ביאליק,התפתית לדרוך על רקפות...הקיץ לא גווע.זה עניין של גישה:-)היית צריכה להסביר לו לאיש הרציני ביאליק,כפיית יער תמה,שהקיץ מפנה מקום לסתיו,וזה לא סוף אלא המשכיות,חלק מניפלאות הבריאה...מקווה שעזרתי לעודד אותך בדרכך התמימה והקסומה,פיניקס.
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 16 שנים ו-8 חודשים גאונה. תום

      

      תום

      פיניקס יקרה. השיר במקורו נקרא "נעורים" ואכן המוטיב המרכזי בו הוא תמימות. אני מניחה שהיא אפילו כתבה זאת מנקודת הנחה שכזאת:)
      
      אני פירשתי את השיר ללא כל קשר לעונות..כמעין תהליך התבגרות שכזה. "הוא אוהב אותי?" גיבוש של זהות של התאמת ציפיות..אני חושבת שהיא רואה בביאליק 'התבגרות' (היא לא אהבה אותו. בשבילה הוא היה עול שלמדנו בתיכון..אני אהבתי אותו ואת השיר 'הקיץ גווע' ואני חושבת שהסוף של השיר הוא מעין מרד).
      
      **והרקפות הנדרכות...אני ראיתי בזה את האגואיזם העצום שקיים בגיל ההתבגרות.אין ברירה אלא לדרוך כדי לגבש את זהותך שלך.
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

      • לפני 16 שנים ו-8 חודשים את תלכי בשדה

        "אין ברירה אלא לדרוך כדי לגבש את זהותך שלך" - האמנם?
        אני מודה: טרם גיבשתי את זהותי שלי,
        טרם דרכתי ענבים ומיציתי,
        טרם הגבהתי עוף אל שחק ושמיים
        אך אי שם באופק, ראיתי איש
        יושב על ספסל, סביבו עצים המושיטים לו יד,
        והייתי כמו אֵלו העצים, והושטתי יד אף אני
        ובעת לפתונו המחטים סביב, אף כי בריקודים
        לא הצלחתי לחוש כי מתקה דקירתם
        אזי שלפנו זה מזו אותם המחטים
        ריחפנו יחדיו, ונחתנו רכות
        שלא לדרוך על רקפות.
        
        "ותלכי בשדה הרטוב וירחב בך השקט
        כאור בשולי הענן"
        להיות ענווה כאחד הדשאים,
        כאחד האדם.
        http://www.shiron.net/songView.aspx?song_id=493&singer_id=383&song_title=b59c
        
        ואנוכי - טרם גיבשתי את זהותי, שלי...
        
        כּנרת מתגבשת~~
        
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

        • לפני 16 שנים ו-8 חודשים האמנם, האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד? תום

          

          תום

          "ופשוטים, ופשוטים הדברים, וחיים, ומותר בם לנגוע
          ומותר לאהוב, ומותר ומותר לאהוב."
          
          *איזה יופי את כותבת כנרת, ממש כיף:)
          אני אולי לא משוררת אך במילותי שלי אומר שלעיתים דריכת הרקפות היא לאו דווקא רמיסה או דריסה.
          לפעמים..כשאתה מחפש את עצמך הרקפות קצת 'מסתירות'..לדרוך עליהם לא פירושו להרוס אותן,שהרי יש אליהן אהבה בלתי נגמרת, אהבה אינסופית-הם חלק ממך, מזהותך הקודמת או אולי מאופיך כככל, אינך מאפשר לעצמך לאבדן.
          אך אולי, כחלק מה'מסע' שאת עוברת את נאלצת להתעלות מעליהן..הן קצת חוסמות את הדרך. כך גם האורנים שמחבקים אותך במחטיהם, וכמו שאת אמרת לא "מתקה דקירתם" (וזאת אמרה גם לאה גולדברג-הפוך)- אולי את צריכה את החיבוק שלהם כדי לדעת איך לשחרר אותו..המחטים לא נעימים כאשר שחרוררם קשה מנשוא.
          
          אולי רק כך יבואו ימים בסליחה ובחסד והחיים מותר בם לנגוע:)
          

          ---

          הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

          כותרת התגובה:
          תוכן התגובה:

          * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
          

  • לפני 16 שנים ו-8 חודשים תום, תמר ויער בן שמן

    תום, את אחלה
    
    אז מה תמרי? טיילת ביער בן שמן, בין עצי האורן, וקיבלת השראה/(דקירה:) לשיר חמוד?
    ונכון, גם מרבדי רקפות אפשר לפגוש שם, ולהאיר עם הוורוד הוורוד הזה עוד הרבה ימים:)
    
    רקפות, עצים המושיטים יד ומישהו באופק, בהחלט חומרים לשיר טוב
    
    חלומות ורודים חמודית
    
    ותראי את הצילום המדהים של ניצן הרקפת...
    http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-21195-MjExOTVfODIyNjc2MjZfMTQ4Njg3MjAw-FreeYaan,00.html
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.