כל הקלפים עמדו במסדר ב2 טורים ישרים ומלכת הלבבות עברה וצעקה "הרגו אותה! ערפו את ראשה! ערפו את ראשה של גנבת האהבה".
2 קלפי לב אדום הובילו נערה בלונדינית במעבר וכל היושבים מסביב צעקו "הרגו את הגנבת,היא גנבה את האהבה".
הארנב הלבן שעל חזו היה שעון גדול שלא ניתן להסירו כי הוא חלק מגופו קפץ לפני הנערה והצביע לשעה "עוד 2 דקות עלמתי" אמר הארנב והמלכה צהלה "עוד 2 דקות היא תשלם על פשעה הנורא".
הנערה הובאה לקלף תילתן שחור שאת ראשה רצה לערוף בחיש ובמזמור.
ראשה הונח על משטח אבן קפוא וכולם צהלו "הרגו אותה,ערפו את ראשה, היא גנבה את האהבה ולכך אין סליחה ולא מחילה".
הנערה נסתה לברוח אבל היא לא יכלה,כולם היו נגדה,נגמרה לה התקווה.
"זאת לא אני" הפצירה הנערה,"לא אני גנבתי את כתר האהבה".
המלכה ציחקקה בצחוק רם ואמרה "בדמך האדום יצבעו ורדי הממלכה".
כולם צהלו בשימחה והמוציא להורג לקח את הפלמינגו הנורא.
הפלמינגו את צאוורו זקף והיה מוכן להרוג והנערה אמרה "לא אני גנבתי את כתר הממלכה,לא אני גנבתי את האהבה".
אך לאנשי עיר המראה לא היה אכפת,הם רצו לערוף את ראשה בלי אפילו להעיף מבט.
הארנב הראה דקה למוות והכובען המטורף פצח בשיר "בזמן מסיבת התה היא דיברה עם חתול צ'שיר,הם דיברו על מזימות וגנבו את הכתר בלי בעיות".
הקהל צעק לה "בוז" וזרק עגבניה והנערה רק מלמלה "זאת לא אני,בבקשה,קצת חמלה".
אך אף אחד לא התייחס והמפטי דמפטי אמרו בקול כועס "היא אשמה,היא הגנבת,היא גנבה את האהבה,היא ולא אחרת".
מלכת הלבבות נעצה בה מבט כועס "מילה אחרונה נערתי? לפני שראשך יקצץ".
דמעות זלגו מעיניי הנערה אך היא שתקה ומלכת הלבבות פרצה במהומה גדולה "את הגנבת,את הפושעת,ראשך יערף בקלות דעת. היא אחרונה לבשה את כתר האהבה,היא גנבה אותו והיא אשמה,היא גזלה את האהבה מהממלכה והיא העלימה את התקווה".
נשמע קולו של הזחל החכם "השעון מתקתק וזמנה כמעט נעלם,היא גנבה את הכתר בו הממלכה כל כך תלויה,היא גנבה את כתר האהבה",הקהל בז לה וזרק עגבניה.
הנערה יבבה בקול חלש "לא אני גנבתי את הכתר,אלה הוא,נער הלבבותהשחורים,הוא המרשע בין כל הקלפים".
אבל אף אחד לא האמין,כי נער הלבבות השחורים הוא קצין.
שעון הארנב הגיע לכמה שניות ומפינת החדר נראה נער הלבבות השחורים ועינייו יקדו בלהבות.
הוא התחבא בין הצללים ושיערו השחור כיסה את עינייו והוא הוציא את הכתר מכיס מכנסייו.
הכתר זרח באבני לבבות אדומים שהעניקו תקווה ואהבה לעולמי עולמים.
המוציא להורג החל לספור לאחור והמלכה רצתה לפתוח בשיר ומזמור.
נער הלבבות השחורים שם את הכתר על ראשו וחיוך זדוני נגלה על שפתו.
הארנב ספר "1,2,3" ודמה של הנערה ניתז לכל כיוון ופגע בכל אחד ואחת.
דמה זלג במורד החדר ונער הלבבות השחורים לא חיכה דקה נוספת,הוא הסיר את הכתר הנוצץ וטבל בדמה של הנערה שאת ראשה לפני רגע המוציא להורג רוצץ.
הלבבות האדומים על הכתר הפכו לשחורים כעפר ונער הלבבות השחורים ענד את הכתר ומדמה של הנערה לא נשאר זכר.
הכתר זרח באור שחור ומפחיד ונער הלבבות השחורים יצא בנאום מבעית "יצורי עולם המראה וגם יצורות,אני מלכחם החדש ולי אתם צריכים להשתחוות".
מהכתר פרץ אור שחיסל את כולם והפך את הממלכה לבאלגן מושלם.
כולם מתו ולא נשאר דבר,רק חתול צ'שיר והשליט האכזר.
התיישב נער הלבבות על כס המלכות והחתול הופיע לפניו והתחיל לדבר על ליבו האכזר ועל הנערה,הנערה שרצתה רק קצת אהבה.
נער הלבבות הסיט את שיערו מעינייו "ליבי שחור וכך גם תכולתו,לא הייתה דרך להציל את הנערהכי הייתה בה אהבה ועל זה היא שילמה בחייה ובמותה".
ואז החתול הסתלק ונער הלבבות השחורים התחיל להתמוטט,הוא הבין שהוא לבדו בעולם הקר ואת הנערה שאהבה אותו הוא רצח והיה ממש אכזר.
הוא לא אהב וגם לא פתח את ליבו לבלונדינית,הוא לא רצה גם כי היא לא הייתה בשבילו,ליבה זעק לאהבה והוא היה נער הלבבות השחורים ועכשיו הוא הפך לשליט של המתים.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
