מידי מטושטש
כך שהצורה נובעת מתוכך
משתלטת על כוונות תחילה
לא משאירה זכר למציאות או
לסופי מעשה
שמתעכלים בבידוד שלם
ונרשמים כתודעה זרה.
הכל מסתכם באותה נקודה
האם זאת סירה? וכמה אנשים שטים בגופה?
אולי משוטטים? ואיך משתמשים במשוטים?
אלה עצים או אנשים חזקים?
זאת שלכת?
זאת פרידה? אלה אנחנו?
ציור של מונה בנמל תעופה
חשבתי וחזרתי בחזרה
כתוביות הפרק האחרון רצות ביעף
הזמן שיבוא יבאר
עצמים פולטי אור
אני שופט אתכם לפי חוזק צחוקכם.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה