לא מסוגל לדמיין לי עתיד במקום אחד, אני כל הזמן רואה את עצמי נודד בלי לעצור לאורך זמן, בלי להתרגל - לשום דבר. לא לאנשים, לא לעצמי, לא לסביבה אחת, לא לסדר יום. תמיד בתנועה, ככה שהראש לא שוקע במעגלים ברורים ונרדם. התודעה ערה, העיניים מחפשות והלב פתוח להפתעות, פתוח ומצפה. אבל באיזה תרחיש כל הנדידה הזאת יכולה להתגשם? עכשיו אני עובד וחוסך כסף, אני אחרי צבא, ככה שאני יוצר את החסכון שלי כרגע, מההורים לא תהיה עזרה, לא כי יש בינינו בעיות, כי יש להם בעיות משלהם. אבל זה בסדר, אני פשוט לא מאלה שלא צריכים לדאוג לגבי כסף, אבל אני רגוע בעניין, אני משלם על עצמי לא מאתמול. מהרגע בו התחלתי לעבוד, בגיל 16 פחות או יותר. אז נניח שאחסוך הרבה, עד סוף השנה ומאמצע שנה הבאה עד סוף שנה הבאה, מה הלאה, ומה בין ינואר לאפריל. ומה בטווח הרחוק. נניח שחסכתי הרבה והלכתי וטיילתי ואפילו שנה או שנתיים, יגיע השלב בו כסף לא ישאר. אהיה כבר בן 26 נניח, מה אז? לחזור לארץ וללמוד? ללמוד כדי לרכוש מקצוע? לרכוש מקצוע כדי למצוא עבודה קבועה ולהתמקם? אבל אני לא רוצה. לא להתמקם ולא להתרגל. אני יודע שזה החיים אבל לא מוכן לקבל את זה, זה נראה לי קטן מידי, איטי, רדום, מת. אני חייב למצוא דרך אחרת, איכשהו להתפרנס בלי לחיות במקום אחד ולעבוד בעבודה אחת, ובו זמנית להיות נייד, נודד, נווד. שורשים רומניים.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
