פורומים » שירים ומשוררים

יהודה עמיחי, נתן אלתרמן, ולהבדיל אביב גפן. משוררים חדשים וישנים. שירים שאהבתם, וספרי שירה שנגעו בליבכם.

• לפני 16 שנים ו-10 חודשים מה שאמר ביאליק על הרב קוק יוֹסֵף

  

  יוֹסֵף

  "הדברים שאני כותב יותר מסוגננים משל הרב, אולם איך אני מגיע לכך? אני כותב פעם אחת, מתקן, מוחק, משנה, ומעתיק פעמים מספר ומלטש את הדברים ושוב כותב, עד שהדבר יוצא מתוקן. אולם לא כן הרב, ידוע לי שכל מה שמדפיסים משלו, זהו כפי מה שכתב הרב בקולמוס ראשון, ולכתוב כך בפעם הראשונה, יכול היה הרב קוק בלבד" (מלאכים כבני אדם עמ' 358).
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  

  • לפני 16 שנים ו-10 חודשים מה שאמר עגנון על ירושלים תום

    

    תום

    "מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי אני בערי הגולה.אבל בכל עת תמיד הייתי דומה עלי כמי שנולד בירושלים. בחלום בחזון לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחיי הלוויים בבית המקדש כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל. נעימות שכאלה לא שמעה כל אוזן מיום שחרבה עירנו והלך עמה בגולה. חושד אני את המלאכים הממונים על היכל השירה שמיראיתם שאשיר בהקיץ מה ששרתי בחלום השכיחוני ביום מה ששרתי בלילה, שאם היו אחי בני עמי שומעים, לא היו יכולים לעמוד בצערם מחמת אותה הטובה שאבדה להם. כדי לפייס אותי על שנטלו ממני לשיר בפה, נתנו לי לעשות שירים בכתב."
    
    רק עגנון יכול ככה...יפיפה.מתוך נאום בטקס קבלת פרס הנובל בשוודיה 1966.
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 16 שנים ו-10 חודשים מבינה כל כך פיניקס

      

      פיניקס

      מתוך קטסטרופה אישית שקרתה לי רק לאחרונה,אני ממש מזדהה עם הנאמר.רק שלי,נראה כרגע נגמרו המילים.המוזות המחייכות,התחלפו בקודרות ואימרי קינה יוצאים מפי.
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

      • לפני 16 שנים ו-10 חודשים הו. פיניקס

        

        פיניקס

        הו,חרדה,יושבת בודדה
        נשאבת
        לריק של קיום בלתי מובן
        נופלת
        לבור טיט העצבות
        
        הו אפופה,מכווצת בחשיכה
        מאזינה
        לשקט אינסופי ואדיש
        לכודה
        בין קירות בטון עבים.
        
        הו משותקת,מביטה אל השקיעה
        בוהה
        בטבע יפיפה שפעם ריגש
        וכעת
        אין בו יש
        
        אור לו היה לי,גפרור אחרון
        שינחני הדרך למנהרה או חלון
        שדרכו כבר אפרוץ בתקוות פנדורה
        אל חלום וייחול ושמחה.
        
        
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

        • לפני 16 שנים ו-10 חודשים נותר רק לאהוב פיניקס

          

          פיניקס

          נותר רק לאהוב.
          אמר זאת מישהו לפני,
          אומר זאת גם על ערש דווי
          
          שנותר -רק לאהוב.
          
          נותרה האהבה
          דבר אחר כלל לא קיים
          או שמא לא היה שם כלל.
          
          ונותרה האהבה.
          
          נותרתי כאן אני
          אוהבת-יש,היה,יהיה.
          האל אוהב אותך דרכי.
          
          ונותרתי אהבה.
          

          ---

          הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

          כותרת התגובה:
          תוכן התגובה:

          * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
          

          • לפני 16 שנים ו-10 חודשים רק (?) לאהוב. תום

            

            תום

            ואם נותר רק לאהוב- אולי המוזות המחייכות יצמחו, כמו עגנון, מתוך ההכרה בקטסטרופה- שהיא האהבה?! אולי..בסופו של דבר ההשלמה תעורר בך דברים חדשים:)
            

            ---

            הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

            כותרת התגובה:
            תוכן התגובה:

            * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
            

            • לפני 16 שנים ו-10 חודשים תקווה פיניקס

              

              פיניקס

              זה הרי מה שנשאר לפנדורה....וזה הרבה.אני נלחמת בשיניים לא לאבד אמונה ותקווה.החיים לפעמים כל כך לא מובנים.אדם מקבל מתנה הכי מדהימה ,יקרה ,נדירה,וכו' אחרי שחלם והתפלל למענה כל חייו,ולפתע בהינף יד,אם ניתן לכנות את זה כך,מאבד אותה,ואין לו שליטה,ואין לו מה לעשות.תחושת אובדן וחוסר אונים...אך אולי אם אאחז בתקווה,מחר אכתוב פה שיר יותר אופטימי...
              
              @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
              

              ---

              הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

              כותרת התגובה:
              תוכן התגובה:

              * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.