שלום לכולם.
כמו שהבטחתי - אחרתי להשיב, אבל תודה למתעניינים.
ביחס למילים שמקורן בשפות זרות ולמשמעות האות 'א':
קודם כל דעתי הנובעת מכמה דברים שאני מאמין בהם, היא: שהעברית היא השפה הראשונה (בצורתה הבסיסית - מה שכתוב בחמישה חומשי תורה כשלא מתקיים הכלל 'דברה תורה בלשון בני אדם' - למשל בציטוט של הקב"ה). בתוך קטגוריה זו וודאי נכנסות כל האותיות עצמן (וגם הסופיות - עיינו במפרשים על הגמ' שאומרת 'צופים אמרום').
חוץ מזה אפילו אם מקור האותיות והמילים הוא חיצוני, כל עוד הוא מופיע בתורה וברוב המקומות גם בתנך, זה אומר שהוא חלק מהעברית. כך שלמשל גם אם נניח שמקור האות 'א' היא משפה זרה ומשמעותה היא שור, מי שקבע אותה בעברית, גם אם מתוך זה שהשוורים הולכים בראש, קבע אותה במשמעות של ראשוניות בצורה מושלמת. [אם רוצים אני יכול לפרט יותר]
דרך אגב נראה לי שה'מקורות המדעיים' שקבעו כי שפה זו נוצרה לפני זו או איך התפתחה העברית משפות שונות; אינם מדוייקים כלל.
בקשר למשמעויות שדן כתב:
דברים שה 'א' מסמלת אינם בהכרח קשורים למשמעות שלה אלא שאחר שהיא קיימת סימלו בעזרתה דברים.
מה שהיא ראשי תיבות של 'אדם' אומר שהיא האות הראשונה במילה זו, וזה אומר שלמשמעות שלה תפקיד מרכזי בהרכבת המשמעויות שהסך-הכל שלהן יוצר את המילה אדם.
אני שב ומדגיש כי אני מחפש את הפשט של המשמעות.
בקשר לבצלאל בן אורי - מהתנך? (בן חור למטה יהודה) מה הוא קשור לאותיות?
צדקת כשכתבת שלא זה שחפשתי...
אשמח בהמשך התעניינות. ישורון.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
