"כולנו יודעים שזה לא המקום שבו אנחנו אמורים להיות" אמרה אפרודיטה
ושיחקה בתלתליה הבהירים.
"תדמיינו שאנחנו בתוך סיפור, וכול אחד צריך להציג את עצמו" אמרה ליז.
"אני יתחיל-" היא אמרה.
טד ואפרודיטה ישבו מרותקים לסיפוריה של ליז, על מדינת פאנם, על הקפיטול,
על מחוז שתיים עשרה...
ארטמיס ישבה בצד וחשבה איך להציג את עצמה, וממה להתחיל. "אין להם כוחות..
יהיה לי יותר קל להביס אותם!" חשבה לעצמה. אף פעם לא היה לה קל לבטוח באנשים.
אפרודיטה עמדה להתחיל לספר את סיפורה, ודמעה קטנה זלגה מעינה.
"אני שומע צעדים!" אמר טד. הצעדים התגברו.
הארבעה הצטופפו בפינת החדר בפחד.
"תתישבו על הספה!" ציווה שומר , הצל הסתיר את פניו.
טד התקדם באיטיות לכיוון השומר, השומר הסתכל עליו במבט חשדני.
טד נגע בכתפו של השומר ועצם את עיניו. הבנות הסתכלו עליו בסקרנות.
אחרי כמה רגעים השומר יצא מהחדר בדילוגים, והשאיר את הדלת פתוחה.
"רוצו!" צעקה ליז.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
