איש הנחושת
ראיתי איש במונית -
איש מנחושת קלל -
עיניו קמות,
וראשו לא לי -
רגע התנוצץ -
כברק אדום
מול השקיעה -
וחלף;
אך הנחושת -
הלמה בי
כלשון-אש;
עינבל המטיר
צלילים
מעבר הרים
רחוקים -
הייתה שקיעה
אדומה
על פני ים
רגוע
בגילגול אחר
(זמר עממי)
עלוות-עלים
בריבוע-חלון -
רוח נושבת:
עלים מציירים
יצירי-דמיון
אשה -
בפיאה נוכרית -
לבושה רוקוקו
ושערה -
גולש על כתפה;
ציפור -
ארוכת-כנף,
שחורה,
מאיימת
עלים מאוושים
ושד קטן
מציץ רומז
וצוחק:
"על כרעייך וקרבייך" -
אני מכיר אותך -
עוד טרם נולדתי -
הרגשתי בך,
בגילגול אחר
הושטתי יד לך
וליטפתי צמתך היפה
ולחשתי:
את, עלולה להיתקל בי
ולרעות במעגליי;
בגילגול אחר -
עניתי:
עלול אתה
לחוש באור העולה
מקירבי -
לתופשו, לגלגל לך.
כדור-מישחק ממנו,
עוד עלול אתה
לתפוש קצה צעיפי המתעופף
ונשמט מידך
ולגמגם, בלשון כבדה:
"כמוך אין" - - -
ובריצת-רגליים קטנות
בשבילי-שמים -
לאבד את נעליך
הכבדות - - -
*
היא יוצאת עימו קבע
לעולם הכחול
ואל אשר מעבר
לשתי הנשמות האחיות,
מטיילות
ועולים מדרגות ערגה
אל הגנים
הכחולים
ממנגינות אמה
ולילה לילה תגדל תשוקתי
אלי שוקיך הדקות הקשות
ואתה גא וזר
עלי גוי תהלך
כבשדה קצור,
הברכה הזהובה -
ברגליך מבוסס
החרב והקן
אנו חיים מול חודה-של-מחט
על עברי פי-פחת;
בגבול התהום -
אנו שותלים גנים,
יולדים ילדים,
קוטפים פרי;
שבילי אבותינו
נטועי השושן
ופסיעות-השפי
נטרפו זה כבר:
בידינו חרב
ובלבינו - עלה-זית,
הדוקי-שן
אנו לוחמים,
כל השדות מחכים,
כל הקינים מלאים
אפרוחים -
וחרב תלויה מעל.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
