•

מה קורה עם הספרים הטובים באמת? - פורום סימניה | סימניה - ספרים, סופרים וחברים

מה קורה עם הספרים הטובים באמת?

20,589 צפיות

47 הודעות

שוט של אספרסו קצרבן 46, קריית שמונה•לפני 16 שנים

מה קורה עם הספרים הטובים באמת?

ענתבת 47, יבנה•לפני 16 שנים

הקוראים שבאמת רוצים - קונים אותם במחיר מלא

שוט של אספרסו קצרבן 46, קריית שמונה•לפני 16 שנים

אחריות הקורא וסילוף המציאות

עתליהבת 37, באר שבע•לפני 16 שנים

אם הבנתי נכון, לא נראה לי שאפשרי

שוט של אספרסו קצרבן 46, קריית שמונה•לפני 16 שנים

אפקטיביות ואנינות טעם

גליתראש העין•לפני 16 שנים

אני מעולם לא בקשתי המלצה ממוכר בחנות

שוט של אספרסו קצרבן 46, קריית שמונה•לפני 16 שנים

מותם של הספרים

גליתראש העין•לפני 16 שנים

מסכימה לרוב דברייך ,אבל

נטעלי•לפני 16 שנים

גם הסופרמרקטים מתוכננים באופן מניפולטיבי. גם חנויות הבגדים.

a.sבן 43, רחובות•לפני 16 שנים

אני אחזק את דברייך ואומר..

ענתבת 47, יבנה•לפני 16 שנים

גם שאלה של כסף

שוט של אספרסו קצרבן 46, קריית שמונה•לפני 16 שנים

עולם הכסף והדרך לאסוף את הסחלב.

scoeבת 43, כפר סבא•לפני 16 שנים

כסף מסובב את העולם

ענתבת 47, יבנה•לפני 16 שנים

כפי שכתבתי קודם לכן

scoeבת 43, כפר סבא•לפני 16 שנים

מסכימה

נטעלי•לפני 16 שנים

מי שמורגל לקרוא ספרות איכותית ושגיבש טעם ספרותי מסויים

גריגור סאמסאבת 37, נס ציונה•לפני 16 שנים

לא קורה

שוט של אספרסו קצרבן 46, קריית שמונה•לפני 16 שנים

אופי המכירה כמצב נתון

גריגור סאמסאבת 37, נס ציונה•לפני 16 שנים

מצב נתון כמצב נתון

שוט של אספרסו קצרבן 46, קריית שמונה•לפני 16 שנים

על העיוורון

גריגור סאמסאבת 37, נס ציונה•לפני 16 שנים

על הפיקחון

שוט של אספרסו קצרבן 46, קריית שמונה•לפני 16 שנים

הבשורה ע"פ גריגור סאמסא (אם כבר סרמאגו)

גריגור סאמסאבת 37, נס ציונה•לפני 16 שנים

המוכר המשוכפל

נטעלי•לפני 16 שנים

אני אענה לך על ג'

הלל הזקןבן 55, עין הבשור•לפני 16 שנים

אני מאמין...

אירמהכלמקום•לפני 16 שנים

זה לא כ"כ נכון כי..

הלל הזקןבן 55, עין הבשור•לפני 16 שנים

את יודעת מה "הפיתרון" ?!...

אירמהכלמקום•לפני 16 שנים

אתה צודק, אבל אני פשוט לא מבינה למה אני לא יכולה לקרוא בשפת האם שלי...

הלל הזקןבן 55, עין הבשור•לפני 16 שנים

תראי, זה לא רק בענף הזה...

אירמהכלמקום•לפני 16 שנים

כן, לצערי הרב אני מודעת לכל הדברים האלה..

אנקהקרית אתא•לפני 16 שנים

תלוי מה הספק הקריאה שלך בשפה שהיא לא שפת אמך.

נטעלי•לפני 16 שנים

עניין של ביקוש

אירמהכלמקום•לפני 16 שנים

את צודקת..

נטעלי•לפני 16 שנים

נו באמת, זה לא מה שאמרתי :)

אירמהכלמקום•לפני 16 שנים

אין מה להרגיע את הרוחות, זה רק דיון, ומבחינתי הוא תמיד נעשה בחיוך, גם אם זה נראה אחרת :)

נטעלי•לפני 16 שנים

את צודקת אבל סליחה שאני שוב משתמשת במילים קפיטליסיטיות...

אירמהכלמקום•לפני 16 שנים

אני מבינה את עמדתך בקשר לספרים הדיגיטליים..

נטעלי•לפני 16 שנים

ברור שנמאס אלא שזו המציאות

יכ

מונטיבת 50, תל אביב•לפני 16 שנים

עוד כמה השגות על תרגומים קלאסיים 'חוזרים':

אנקהקרית אתא•לפני 16 שנים

מה שאת מתארת קורה גם לי עם כל מיני ספרים שאזלו בהוצאה, לא תמיד נמצאים באתר סימניה. אבל החנויות של ספרים משומשים

אנקהקרית אתא•לפני 16 שנים

איזה מזל שיש לנו את אתר סימניה שבו אפשר להתעדכן על ספרים ידועים וידועים פחות. טובים פחות או יותר.

נטעלי•לפני 16 שנים

קודם כל, בעולם נהדר ואכזר דוקא השתתף במבצע צומת האחרון

הלל הזקןבן 55, עין הבשור•לפני 16 שנים

אהבתי את "תרבות הריאליטי"...:)

נטעלי•לפני 16 שנים

זו המציאות ל-צ-ע-ר-י. בכל פעם שמזדמן לי לצפות בטראש שמשודר

מפ

תסבת 72, חדרה•לפני 16 שנים

תגובה-לספרים טובים

אנקהקרית אתא•לפני 16 שנים

אולי אפשר להציע לספריות כל אחד במקום מגוריו: שלא ישמידו ספרים אלא ימכרו אותם במחיר של 5-20 ש"ח כל אחד

שקדניתפתח תקווה•לפני 16 שנים

מסכימה עם דבריך.

לדעתי פספסת את הנקודה המרכזית בשאלה שלי.
הרי ברור לכל שהטעם הוא אישי ושזו אחריותו של הקורא לאתר את הספרים שמעניינים אותו יותר או פחות.
לא זו הבעיה.
הבעיה המרכזית היא כמות החשיפה שהספרים מקבלים.
אני אסביר:
אני מאמין שיהיה קשה להתעלם החודש מהספר החדש של אשר קרביץ, הוא מופיע במבצע של סטימצקי וסביר להניח (מנסיוני היום במספר חנויות ) שרוב המוכרים ימליצו לך עליו (כנראה עם תמריץ כל שהוא בעבורם).
הבחירה של הקורה היא אם לרכוש אותו או לא וזה ברור, אך סביר להניח שהקורא ידע על הספר גם אם טעמו האישי הוא רק ספרי שירה של משוררים ומשוררות מרוסיה.
בצומת ספרים המצב דומה מאוד, יהיה קשה להתעלם מקן הקוקיה בתרגום החדש ממדינת ישראל תעשה הכל וכמובן אסור לשכוח את יומנו של חנון השלישי.
עכשיו אני אשאל אותך, את חושבת שהסופר אשר קרביץ טוב יותר או פחות מהסופר איטלו סבבו?
הרי אחד מקבל את מרכז הבמה ואת השני את צריכה לאתר במאמץ רב.
סביר להניח שמרבית הקוראים אפילו לא שמעו את שמו (זה שהוא נמצא בסימניה או מקבל ביקורת יפה בהארץ ספרים החסיפה הזו היא כקליפת השום לעומת מרכז הבמה של ההוצאות הגדולות).
אני חושב צריך אולי להבין (וזו הנקודה המרכזית שלי) שתעמנו האישי בקריאת ספרים מושפע כל כך הרבה ע"י השוק המניפולטיבי שאין לנו ברירה אילה לשאול מה קורה לספרים הטובים באמת? (טובים לי או לכל קורה אחר שלא מוכן להסתפק ברשימות רבי המכר של הרשתות הגדולות).
אולי הרשימה שנתתי לא לטעמך וזה יותר ממקובל
הייתי רוצה לדעת מה הרשימה שלך ? איזה ספר היית צריכה לחפש באמת ולא שיוגש לך בכפית.
אילו ספרים שהם לא מיינסטרים היית מעוניינת שיקבלו יותר חשיפה?

אופן תצוגת הספרים בחנויות בעייתי למי שלא כל כך מודע לאופי השוק האגרסיבי של מכירות הספרים, הוא מאוד מניפולטיבי ומלא מיידע מסולף ( כמו רישמות רבי המכר של הרשתות הגדולות, הספרים שבאמת הולכים כי הם לאניני טעם נמצאים ברשימת רבי המכר של החנויות הפרטיות ולא של הרשתות ).
אבל זו בעייה אחרת שאולי שווה לדון בה ולהבין מה הספרים שהחברות רוצות שנרכוש ואילו ספרים אנו מעוניינים בהם (ויש סיכוי שלעיתים התשובות לשאלות הללו יהיו זהות ).
אבל זו לא הכוונה האמיתית שלי.
מכיוון שהרעיון אולי מעט מופשט ועולם הסיפרות רחב כל כך קצת קשה לי לשים את המילים המדוייקות ביותר להבהיר את כוונתי.
אני אתן דוגמה שמתייחסת לאנינות הטעם ( אני לא מחפש רק את הפנינים שאני אוהב בשביל עצמי, זה נחמד מאוד אם אני אמצא פתרון ייחודי לי אך זו לא בדיוק הכוונה ).
הרי הדוגמה:
אדם שאוהב רק ספרי מתח יקבל בחנויות הסםרים באופן מכוון ומדוייק את הספרים של הרלן קובן ג'וסף פיינדר ואולי במידה והוא מחפש יותר הוא יימצא גם את ג'ון לה קארה את מייקל מרשל ודומיהם.
מה שאני מחפש בשביל אוהב המתח כמו בשביל אוהב הקלסיקות זה סוג של פנס שיאיר להם את הספרים הנעלמים שלא נמצאים במרכז הבמה.
שאוהב המתח ימצא גם את רציחות נוסח אוקספורד שיצא לפני שנתיים ונעלם.
שאוהב הקלאסיקות ימצא גם את התרגום החדש של דקמרון או את גרגנטואה ופטנגרואל היפיפיים של רבלה.
שכל אוהבי הג'נרים השונים לא יצתרכו להתאמץ כל כך הרבה בשביל לאתר ספר שהוא במיוחד בשבילם.

אוליי בגלל דעה קדומה(מה הם יודעים?) אוליי בגלל הנטיה "לדחוף" ספרים שהרשת חפצה ביקרם אבל בעיקר כי אני חושבת שרק אני יודעת מה טוב לי .אני מגיעה עם רשימה בראש ואני מחפשת מה שאני רוצה . המון פעמים נכנסתי לחנות ללא כוונה לקנות כלום רק כדי "לראות מה חדש" ובדרך עידכנתי את רשימת הקניות שלי.יש ספרים שנמצאים ברשימה הזאת כמה שנים(אוליבר טוויסט בתרגום מלא נמצא ברשימה שלי לפחות 10 שנים עד שסוף סוף הוצאת אלכסנדריה הוציאה אותו לאור השנה)
יש ספרים שנכנסו לרשימה ולאחר זמן מה יצאו ממנה כי גיליתי שזה לא מה שחשבתי או כבר לא בא לי עליהם ויש ספרים שהכנסתי לרשימה וחיכיתי בסבלנות עד שאמצא אותם משומשים או במחיר יותר סביר מ87 ש"ח.
וכן עדיין היו פה ושם ספרים שלא הצלחתי להתאפק ןרכשתי אותם מיד כשיצאו במחיר מלא.
אבל הנקודה שלי היא שתפקידו של המוכר בחנות ספרים הוא לכוון אותי לאגף המתאים לענות לי על שאלות טכניות(זה במבצע או לא,יש לנו במלאי או לא) ולא לשכנע אותי לקנות ספר זה או אחר .אני לא קונה ספרים רק כי הם במבצע אני קונה ספרים שאני רוצה לקרוא ולא משנה אם זה ספר היסטוריה או סוציולוגיה או מותחן רב מכר.
כמו שהציעו לך פה כמה פעמים :מידע רב אני אוספת מהאינטרנט-בגלישה חופשית מקפצת מנושא לנושא-מהאתר הזה מבקורות ספרים בעיתונות כתובה/אלקטרונית.מחברים משפחה וכו'
על הארלן קובן למשל שמעתי מבת דודתי שניסתה "למכור " לי אותו המון זמן ואני התעקשתי לא לנסות כי אני נוטה לא לקנות/לאהוב רבי מכר שכולם קוראים(מן דווקא שכזה) אבל אז ראיתי ספר שלו בשבוע הספר רפרפתי בו הוא עניין אותי קניתי קראתי נהניתי ובעקבות זה קראתי כל מה שיצא בעברית.
את גרגנטואה ופנטגרואל הכרתי מהאוניברסיטה.
את דירנמאט למדתי בתיכון ואח"כ קניתי כל מה שתרגמו שלו.
הקיצור אני חושבת שיש לך ציפיות יותר מדיי גבוהות ממוכר בשכר מינימום יאהב ספרים ככל שיאהב.

(ברור שיש אבל-אנחנו קוראי הספרים אוהבים גם לקשקש)הטיעון שלי הוא -וזה מתאים גם לספרים וגם לסרטים-שאני מראש לא ניגשת לדברים שמוכרזים כ"רבי מכר" כמשהו ש"כולם קוראים/רואים" בעקרון אני לא מסתכלת על סרטי אוסקר. אני יוצאת מנקודת הנחה שלאף אחד אין מושג מה טוב לי ומה מתאים לי וזה משהו אישי לגמרי,אני יודעת שזו דעה קדומה ולפיכך מדיי פעם מנסה בכ"ז לבדוק ה"כצעקתה" וזה קרה לי עם הארלן קובן למשל שבמשך שנה שנתיים התעקשתי לא לקרוא למרות שיכותי לקבל בהשאלה מבת דודתי שניסתה למכור אותו בתוקף ולא השתכנעתי ואז ראיתי את אחד הספרים דפדפתי התעניינתי קראתי ואז גם קראתי את כל ספריו.יש סופרים שתמיד אנסה ספרים חדשים שלהם כי אני מניחה שאם אחד מצא חן בעיני אז כך גם השאר.אני מנסה לטעון שהפרסומת והלחץ לא משפיעים עליי(עד היום לא קראתי כלום של מארק האדון והארוקי מורקומי כלום של דוסטויבסקי חוץ מתקציר של החטא ועונשו שהייתי חייבת בתיכון ויש עוד מלא דוגמאות)אני חושבת שאין מצב שנחשף לכל הספרים שיוצאים לאור טובים או רעים כי הכמויות כל כך גדולות וגם אין מצב שמוכר/ת בחנות יוכל להציע לנו את "כל מה שיצא השבוע בארץ" לעיוננו לפיכך הנטל נופל עליי -הקוראה- לחפש ולפשפש בחנויות ספרים חדשים אבל גם ישנים במדורי בקורת בעיתונים אבל גם באינטרנט ובכל אמצעי אחר לשמוע על ספרים לרשום לי ממו בראש או בכתב ואם זה מספיק מעניין אותי גם ללכת לחפש את הספר ולראות אם יש בו משהו מושך את הלב ולקנות או לקרוא אותו
אני זוכרת המלצה נלהבת של מוכרת על הספר אראגון(שכשלעצמו מצא חן בעיני באופן מינורי אבל ההמשך כבר עייף אותי וויתרתי)שהוא "כמו הארי פוטר" שמצד אחד לא נכון ומצד שני גם בכלל בלתי אפשרי כי איך אפשר להשוות בין שני ספרים שונים כל כך למעט העובדה שהגיבור עובר מסע חניכה-מה שקורה באלפי ספרים-בדרך לגילוי יעעודו בחיים וזה תחת ז'אנר הפנטזיה? לכן בעיקרון אני לא מקשיבה למוכרים.
אני גם לא חושבת שזה התפקיד שלהם.התפקיד שלהם הוא למכור.נקודה.מי שאמור אוליי ללמד אותנו על ספרים שונים לחשוף אותנו בפני ספרות מכל מיני סוגים ולתת לנו המלצות על סמך היכרות עם מנעד הקריאה שלנו הוא בעל/ת המקצוע הכמעט נשכח ומאד מבוזה-ספרנית בסיפריה ציבורית.
ועוד נקודה אחת:רוב הכיף-בעיני לפחות-הוא לחפור ולחטט ו"לגלות" פתאום ספר שלא ראית קודם ולהרגיש כמו קולומבוס או ארכימדס(אאוריקה!)לא הייתי רוצה שהכיף הזה יגזל ממני

וגם הרבה בתי קולנוע היום מקרינים אך ורק סרטים שמובטח שיצליחו כלכלית. אחרים מופצים לסינמטקים או ישירות לספריות הדי.וי.די.
עיתונים ותכניות טלויזיה ממומנים ע"י פרסומות אגרסיביות.
אני מניחה שגם ג. יפית לא באמת בודקת על מה היא ממליצה אלא כמה כסף קיבלה בעבור המלצתה הלבבית.

זו המציאות היום ולכוון את הזרקור על חנות ספרים זה מגוחך שלא לומר מנותק מהמציאות.

חנות ספרים היא בעלת שטח מוגבל. לא כל ספר שאי פעם יצא או שקרוב ללבך יכול להימצא בה וכן יש גם שיקולים כלכליים (משך זמן מוגבל שספר יכול לעמוד על מדף, גם מבחינת הספר עצמו - מצהיב וכו'). אבל קורא ספרים שמעוניין בספר מסויים שראה אור לפני שנתיים ובינתיים פינה את מקומו לספר אחר יכול בהחלט להזמין אותו ממלאי החנות - אם הספר קיים, הוא יקבל את מבוקשו. אם לא קיים, כנראה שהביקוש דעך ואין להלין על הוצאת ספרים שלא הדפיסה מהדורה שלמה נוספת רק כי עוד 5 אנשים מעוניינים בו. בשביל זה יש חנויות יד שנייה.

המאמץ שאתה מתאר הוא לא בשמים. אנחנו לא בפראג של עידן הקומוניזם שספרים מסויימים הופצו במחתרת. את רוב הספרים גם אפשר להזמין באמצעות אתרי אינטרנט. קורא איכותי - יודע איך להזמין ספר שלא נמצא כרגע בחנות והקלאסיקות שאתה מתאר (גרגנטואה וכו') כמעט תמיד קיימים במלאי.
מי שאינו קורא איכותי - זה שגרגנטואה יוצג בפניו במרכז החנות לא ישכנע אותו להתעמת עם הטקסט (שעם כל חינניותו הוא לא בדיוק כוס התה של קורא ממוצע במאה ה-21, רצופות הפרעות הקשב והריכוז בגלל שלל גירויים ובראשם הטמבלויזיה).

הרבה ספרים - טובים יותר או פחות - יוצאים לאור בהוצאות קטנות יחסית. או לפחות כאלה שאינן יכולות להתחרות במכבש הפרסום של ענקי המו"לים בארץ.
ולמדתי על בשרי - ולא מענייני ספרים דווקא - שבעולמנו, בתרבות שלנו המצב הוא כזה שכסף אכן מסובב את העולם (גם, לפעמים, בנושאים של חיים ומוות).
המיקום של ספר על מדף ברשתות, הוא המיקום שההוצאה קנתה עבורו.
אם ההוצאה שילמה על X שטח בחלון הראווה, עבור סטנד+ספרים+פרסום - זה מה שיעמוד בחלון הראווה.
אם ההוצאות מתגמלות את המוכרים את מכירות של ספרים מסוימים בחודש - מוכר שזקוק לכסף הזה, ימליץ כמו תוכי על מה שמשלמים לו להמליץ.

הוצאות שלא יכולות (או רוצות) להרשות לעצמן להשתתף במשחק המכירות האגרסיבי הזה, נשארות בצד. יחסית. הן אלה, שרוב הפעמים הספרים שלהן, איכותיים וטובים ככל שיהיו, חבויים על המדפים - אם בכלל זמינים כרגע במלאי.

אז כן - כסף קונה את מרכז הבמה, כדי לגלגל בחזרה עוד יותר כסף.
לא משהו מפתיע או יוצא דופן.

לצומת ספרים יש אינטרס לדחוף לך בכוח ספרים של הוצאות מסוימות - בעיקר כנרת זמורה-ביתן דביר ומודן. למה? כי צומת ספרים שייכת להוצאה הראשונה (שהקימה את הרשת) ויש לה אחוזים בהוצאה השניה...
וסטימצקי חייבים לעמוד בתחרות הבלתי אפשרית הזו.
זה בא לטובת הקונים ולרעתם. כמו תמיד, כשיש תחרויות כאלה בין שתי ענקיות מסחר.

יעודד אתך אם אכתוב, שעל איטלו סבבו שמעתי גם שמעתי? :)
ולראיה - הספר האחרון שלו (לדוגמא), "מסע סנטימנטלי קצר", יצא בהוצאה ותיקה ומוכרת, אבל שלא משתתפת כמעט במבצעים הללו (הוצאת "כרמל"). למה? משיקולים שלהם בלבד. אולי הם הגיעו למסקנה שזה לא רווחי להם, שזה מפחית מערך המו"לות או... לא יודעת. הם יודעים.

ולא התכוונתי לרשימה שלך ספציפית, כאחת שאינה לטעמי.
זה היה רק בשביל ההמחשה של הסובייקטיביות.
אין לי רשימה סטטית... קשה לשמר אחת כזו.
אבל אם הייתי צריכה להכין, הייתי מכניסה לתוכה למשל:
"ילדים במלח" של שני מצפון (מי מכיר אותו בכלל... דוגמא לספר מוחמץ להפליא, בעיניי).
"הרוח שורקת בעגורנים" של לידיה ז'ורז'.
"המנהרה" של ארנסטו סאבטו.
"נסיקה" של ג'ד מרקורי.
ויש עוד... זה ככה בשליפה, על רגל אחת.
חוץ מ"נסיקה", אף לא הוגש לי בכפית - וגם הוא הגיע אליי במסגרת קהילת קוראים. אחרת בחיים לא הייתי יודעת על קיומו. ואני שמחה שקיבלתי אותו.

לא צריך את ההמלצות של המוכרים. הוא בעצמו יודע היכן לחפש ולקרוא על הספרים החדשים שיוצאים והיום מאוד קל ונגיש לקרוא על הספרים האלה: מלבד אתר "סימניה", מוסף הספרים של "הארץ" מופיע ברשת וישנם מספיק רשתות חברתיות ופורומים שבהם אנשים מתדיינים על ספרים.
בכל האתרים האלה אני מבקרת אחת ליום לפחות בעוד שבחנות ספרים יוצא לי לבקר בערך פעם בחודשיים.

את הספר של איטלו סבבו צריך לאתר במאמץ רב כי הוא לא הצליח מבחינה מסחרית (אני יודעת כי ראיתי מבחר של ספריו במכירה המוזלת האחרונה בבית ציוני אמריקה) ולכן אין טעם להבליט אותו בחנות. בדיוק כמו שלא תבליט בסופרמרקט (וסליחה על ההשוואה הבוטה) לחם שיפון אורגני כאשר רוב העם רוצה ויכול להרשות לעצמו לחם שחור אחיד. גם מבחינה כמותית בסופרמרקט יהיו יותר לחמים אחידים מאשר השיפון האורגני שרק ציבור מסויים ומצומצם קונה אותם. אתה נלחם בטעם הקהל או הולך איתו? כמו ברוב העסקים היום, בין אם מדובר בבגדים, אוכל, מוזיקה, קולנוע ועוד, בעל עסק מאתר את הביקוש ומתאים עצמו לאותו ביקוש. הוא לא מנסה לכפות את האג'נדה שלו על אותו הקהל אלא אם כן קוראים לו הוצאת "רסלינג" (ועל כך אני מורידה בפניהם את הכובע) אם כי גם "רסלינג" ידעו להוציא לאור לאחרונה את הביוגרפיה של ג'ון לנון שאותה קראתי בהנאה, ולא היתה פסגה של יצירה חתרנית/ ביקורתית/ ספרותית/ חדשנית ועוד אלא יצירה פופולרית לגמרי (לא מעמיקה אבל מהנה ביותר).

אם לחזור לסבבו - סבבו לא פופולרי לא בגלל שצרכני הספרים לא נחשפו אליו אלא כי רובם (אני לא מדברת על הגולשים פה כרגע אלא על רוב צרכני הספרים בארץ, אלא שהציבו את "אשת חיל" של ליהיא לפיד לדוגמא בראש רשימת רבי המכר לפני כשנה) לא יקראו אותו גם יקבלו אותו במתנה. ואני באמת מציעה לכל מי שחושב שחשיפה פרסומית גדולה יכולה ליצור יש מאין, לחשוב שנית או לערוך בעצמו ניסוי ולהעניק במתנה יצירת ספרות קלאסית, איכותית ועלומה בעיניו לחבר קרוב, לא תולעת ספרים, אלא צרכן ממוצע של מבצע "4 ב-100" ולבדוק האם אותו באמת מתחבר לאותה היצירה, ממליץ עליה לחברים אחרים ויוצר ביקוש לספר הזה.

כאמור, תחושתי היא שהדיון הזה מתנהל במחוזות מאוד אופטימיים שבהם תופסים צרכני תרבות כצמאים לספרות איכותית וזו נגזלת מהם ע"י הוצאות הספרים וחנויות הספרים הקפיטליסטיות האכזריות שבמקום זה דוחפים להם ליד את רם אורן האחרון או אורלי קראוס-וינר.

תלונות כאלו כבר הפכו לטרנד. קשה לי להבין למה הן מופנות כלפי הרשתות, הרי אחרי הכל מדובר ברשתות מסחריות וככאלו יש להן אינטרסים כלכליים. אם אתה מוצא את זה פוגע ומפריע, אתה יכול פשוט לא לבקר ברשתות. אם אתה מתכוון לרכוש ספר מסוים, ומוצא את עצמך עם 2-4 ספרים אחרים "שלא התכוונת לרכוש", אין זה באשמת הרשתות. האחריות היא עלייך ואף אחד לא אונס אותך לקנות שום דבר. ותתפלא, אבל יש גם ספרים מינוריים ומלאי עומק שכן משתתפים במבצע, וכן מופיעים בתצוגות, וכן זוכים להמלצות - אבל לא מושכים מספיק את הקורא הממוצע.
משום מה, נשמע שאתה מתאר את תצוגת הספרים ברשתות כקונספירציה זדונית שנועדה למנוע ממך כל גישה כלפי כל ספר "טוב באמת", ע"י דחיקה "בפינה נסתרת במדף שומם בסוף החנות". אתה טועה. גם מבחינה פרקטית זה כמעט ובלתי אפשרי להציג את כלל הספרים במקום בולט ועם גישה נוחה, אלא אם כן החנות היא בגודל של יבשת אפריקה. אם אתה לא רוצה לפספס ספרים, אתה מוזמן להשתמש בפלא הטכנולוגי המינורי הזה - האינטרנט. אני בטוחה שתוכל להתוודע לכל ספר אפשרי אם רק תעשה שימוש נבון בגוגל. אחרי שתמצא ותגלה שם את הספרים בהם אתה חושק כל כך, צא לדרך אל החנויות. אולי הם יהיו במבצע, אולי לא. אולי תקנה ספרים אחרים. אולי תבדוק בחנות פרטית, אולי בחנות יד-שניה. עד כמה שזה בטח מאכזב, השיקול הזה שייך אך ורק לך, והרשתות לא לוקחות בו חלק משמעותי.

דווקא כן קראתי את כל השרשור, ואני מסכימה עם רוב דבריה של ענת.
אנסה להדגיש נקודה משמעותית שאתה מתעקש לפספס - הרשתות הן רשתות מסחריות. המטרה שלהן היא להרוויח כסף. כשאתה נכנס לחנות ספרים, אתה נכנס לחנות, כלומר מקום בו מתבצע ממכר. סביר להניח שלא תמצא שם שלטים בנוסח 'כאן מתחבא הספר הטוב ביותר עבורך', מהסיבה הפשוטה שזה כמעט בלתי אפשרי לדעת באיזה ספר מדובר (מה שכן, הלקוחות הקבועים שלי זוכים לזה, ובלי השלטים כמובן, רק כי אני כבר מכירה את טעמם הספרותי). אתה גם מתעקש שכל הספרים המוצגים לראווה ברשתות הם הכי פופולריים, וכל "הספרים הטובים" הוזנחו לצבירת אבק, ושוב אתה טועה. אשמח לשמוע ממך הסבר, למה כשאני מציגה את "הסיפור שאינו נגמר" (ספר טוב לדעתם של דורות על גבי דורות, ובהחלט אחד שחבל לפספס), שמשתתף במבצע, וממליצה בהתלהבות לכל המעוניין, לקוחות עדיין יעדיפו לרכוש ספר חדש יותר ופופולרי יותר - וכן, גם אם אני לא מתוגמלת עליהם בכלל.
בשורה התחתונה, אחזור על דבריי - אתה לא יכול לתלות האשמות כאלו על רשתות מסחריות. אם אתה רוצה לבקר בחנויות "נטולות" אינטרס כלכלי ואמינות יותר בתצוגותיהן, לך לחנויות פרטיות או חנויות יד-שניה. אני בטוחה שתתקל גם שם באותה הבעיה. הפתרון היחיד הוא לפנות למקורות האחרים והרבים שבעזרתם תוכל להתוודע לספרים - אינטרנט, עיתונות, חברים. אם גם תמצא אותם בחנויות של הרשתות המסחריות - מה טוב.

תמימות זה דבר יפה רק חבל שלעיתים הוא מעוור אותנו לחלוטין.
מתגובתך אני מבין שאת מוכרת בחנות של צומת ספרים ואולי את לוקחת אישית את זה שאני טוען שאת מתוגמלת על ההמלצות שלך.
אני עדיין מתעקש שאת מתוגמלת על ספרים רבים שאת ממליצה עליהם בחנות ( אם בכסף ואם בעותקי קריאה )ולכן את מנסה לגונן על השיטה הקלוקלת הזו.
אני לא יודע למה את ממליצה על הספר הסיפור שאינו נגמר אך אני כן יודע שבמידה ואני אבקש קלאסיקה 90% מהמוכרים ברשתות ימליצו לי על ערמות של ספרים שהם לא קראו בכלל ושאין להם מושג קלוש על מה נכתבו ומתי.
עכשיו לגבי שאלתי הראשונה שוב אני מבאר את כוונתי:
אין לי בעיה עם המכירות האגרסיביות (לפחות לא בשרשור הזה ).
אני לא מצפה ממוכרים להבין מה טוב לי או מה טוב בכלל (למוכרים בד"כ יש סימפטום של עודף אינפורמציה מיותרת וחוסר בביקורת עיניינית, הם יודעים מה אמר המבקר בהארץ ספרים הטובים יותר יודעים לומר קצת על המחבר ואולי קראו ספר שלו מתי שהוא שהיה טוב והגרועים יותר פשוט משקרים ואומרים שהם קראו למרות שהם לא)
אני מחפש דרך אמיתית לאתר ספרים לפי טעם אישי.
בדומה למה שיש פה בסימניה ( ספרים המתאימים לך ) אבל אני מחפש דרך כזו לא בצורה הגורפת שלה שאז אתה מקבל 400 - 500 כותרים ללא התחלה או סוף.
אני מחפש דרך לאתר ספרים נקודתיים אולי ע"פ האיזור שנכתבו או ע"פ הג'אנר הספרותי ושיצאו מאותו איזור מצומצם של רשימות רבי המכר השקריות של רשתות הספרים.
אני כן מצפה מהרשתות להעסיק אנשים עם אוריינטציה ספרותית רחבה מאוד ולא רק מוכרי כריכות כפי שהמצב כיום במקרים רבים.
ברגע שמוכרים יעברו הכשרה מתאימה לי לא תהיה בעייה שלדעתי לא נוגעת רק לי היא חשובה לקוראים רבים המובלים באוזניים לעוד ספר חדש ומסחרי שבפעמים רבות איכותו טובה אך באחרות הוא סתם עוד רב מכר.

אני לא לוקחת את טענתך אישית, מהסיבה הפשוטה שאני יודעת שאתה טועה. אני בהחלט לא מתוגמלת על "ספרים רבים" עליהם אני ממליצה. גם על ספרי החודש לא תמיד מתקבל תגמול. וחבל שכך, לא הייתי מתנגדת לתוספת לשכר הצנוע מדי שלי. אני גם לא מבינה את ההתרעמות על השיטה הזו. תגמולים שכאלה נהוגים בחברות שונות גם בסקטורים אחרים. כנראה שלא כל כך טרנדי להתלונן על מוכרי פלאפונים שמקבלים תגמול על מכשירים ומסלולים, או על מוכרי ממירים שמקבלים תגמול על חבילות ערוצים. חברות מסחריות רוצות למקסם רווחים. אנשי מכירות רוצים תמורה לעבודה שלהם. ככה זה עובד. ולידיעתך, עותקי הקריאה מתקבלים מההוצאות השונות לא כגמול לשום דבר, אלא כשמם - הם עותקים לקריאה. בדיוק כמו שנהוג לעשות בקהילות קוראים אחרות.
אני ממליצה על "הסיפור שאינו נגמר" כי קראתי אותו (מפתיע?) ואהבתי אותו, כמו רבים אחרים. מעבר לכך, אתה מפריז בהכללות, וקשה לי להבין באיזה מוכרים נתקלת, שגורמים לך לקבוע עובדות כאלו. אתה אומר שאתה לא מצפה ממוכרים להבין מה טוב לך או מה טוב בכלל, אבל יוצא בהכרזה שכולם (או רק 90%, נתון מאד רחמני) לא מבינים כלום. תן לי לגלות לך - מוכרים, ברשתות ובכלל, הם בני אדם. לא כולם הם מכונות שמסוגלות להכיל בזכרון שלהם ערמות של מידע על כל ספר, סופר, ז'אנר, תקופה. הם גם לא מסוגלים לקרוא את כל הספרים שאי פעם ראו אור. אנשים עם אוריינטציה ספרותית רחבה מאד לא עובדים ברשתות עבור שכר מינימום, הם יושבים במגדלים האקדמיים שלהם. המוכרים שאתה פוגש בחנויות הם בסה"כ חבורה של אנשים עם זיקה לספרים, שאוהבים לקרוא ספרים, ואוהבים לעבוד עם ספרים. (וקח סיפור קצר - לפני מספר חודשים ביקרתי בחנות יד-שניה עמוסת ספרים, וקיוויתי למצוא שם משהו של פרננדו פסואה או אחד מההטרונימים שלו. משלא מצאתי כאלו במדורי השירה, פניתי למוכר שנמצא שם כבר עשרות שנים ושאלתי אם קיים במלאי. למרבה הפלא לא היה לו צל של מושג מי הוא פרננדו פסואה ומה לעזזל הוא כתב. היית מאמין?)

אחזור על מה שכתבתי בהודעותיי הקודמות - אתה מחפש לאתר ספרים לפי טעם אישי. רק אתה מכיר את הטעם האישי שלך. צא וחקור את מרחבי האינטרנט. קרא בפורומים, קרא בבלוגים. חפש בגוגל, חפש בויקיפדיה. אתה עשוי למצוא שם כל מה שתרצה.

טוב ראשית אציין שכן יש לי בעיה גם עם מוכרי פלאפונים רק שלהבדיל אין במצאי פלאפונים לבחירתך האישית.
שנית מוכרים לא יכולים ולא צריכים לדעת הכל אבל הם כן צריכים לדעת ולהבין שיש דברים נוספים על המדפים העמוסים לעייפה מלבד רבי המכר.
ולבסוף את ההכללות הגסות שלי (אני מודה שהן גסות וגם ציינתי שזו דעתי האישית) רכשתי במהלך שיחות עם עשרות מוכרים במשך העשור האחרון, אני מאוד אוהב ספרים ולא מתבייש לצפות מנותני השירות לדעת לתת שירות בנושא בו הם בחרו לעסוק.
אף מוכר בחנות ספרים לא נמצא שם בניגוד לרצונו זה מקצוע מבוקש מאוד רק משום שהשכר הרגשי בו הוא גדול מאוד לאוהבי ספרים.
אני מצפה ממוכר שלא מכיר את פסואה (וחבל , במיוחד את ריקרדו ריש לטעמי ) להכיר אותו בפעם הבאה שאני בה אליו כלקוח גם אם שירה או פילוסופיה במקרה של ספר האי-נחת אינם לרוחו של המוכר.
אני כן מצפה מהמוכר לציין בפני שלשימבורסקה יש ספר חדש במידה ואני מבקש שירה.
אני כן מצפה מהמוכר לציין שלמאט רידלי יש ספר חדש במידה ואני מחפש מדע פופולארי או גנטיקה.
אני כן מצפה ממוכר להכיר סופרים כמו שייבון לצד סופרים כמו קאמי.
וזאת לא בושה לצפות לכך הרי גם בסיפורך המשעשע למדי היו לך ציפיות מוקדמות.
אין בליבי אמונה כזו שבשניה שאני אופיע מחוייך בחנות הספרים את תדעי כמוכרת מה הטעם שלי ותשלפי לי את הספר הטוב ביותר מערמת ההחזרות שבמחסן.
אני מצפה שלפני שאת ממליצה לי על ערמות הספרים שבמבצע או תוך כדי במידה וזה קשה מידיי כי המבצע מחייב והוא נפלא וזול ונהדר חדשני וצעקני ופשוט אסור לוותר עליו.
אני מצפה שתוציאי לי גם ספר אחר שינסה לענות על הדרישה שלי כלקוח בין אם הוא "מה יגידו שושני השדה" ובין אם הוא "מלאך או שטן".
את מבשרת (שוב סראמגו ) למיטב הבנתי שזו בקשה גדולה ממוכר שחסוף למידע הזה ועוסק בו למחייתו.
את בתור מוכרת מפנה אותי לגוגל ששם אני אכתוב מה? ספר דומה למה שכתב סטיב ג'ונס?
ספרים בסגנונו של רבלה או גוליך?
זה חלק ממסגרת התפקיד שלך ואת להבנתי וסליחה אם הבנתי אותך לא נכונה מתנערת ממנו.

קיוויתי שלא תקח את הדיון למקום הזה - סוגיית המוכרים וידיעותיהם, אלא תתמקד באפשרויות העומדות בפניך, קורא נלהב אך לא פעיל, בחיפושך אחר הספרים הטובים. ובכל זאת, כיוון שקשה לי לספוג האשמות כה מוגזמות ואשמח אולי אף לשנות את דעתך - אגיב.
אתה מצייר תמונה מאד דיכוטומית על חנויות הספרים והמוכרים. קשה לי להאמין שכל כך הרבה מוכרים שפגשת לא ידעו דבר והובילו לאכזבה כה רבה (קל לי יותר להאמין שמדובר בעיקר בדמגוגיה). מוכרים יודעים שיש דברים נוספים מלבד רבי המכר, גם מידע אישי (אני מקפידה להזמין ספרים שלדעתי מוכרחים להמצא בחנות) וגם כחלק מהעבודה השוטפת. עולם הספרות הוא כל כך רחב ומגוון, שזה כמעט לא הגיוני לצפות מכל מוכר להכיר לעומק כל חלק בו. המוכר עלול שלא להכיר את פסואה, שימבורסקה, רידלי שייבון וקאמי, אבל דווקא כן את בורחס, פרוסט, היינליין, וולבק וסייגן. או את בלדאצ'י, גרישם וקובן. או כל אחד אחר. הנקודה היא שגם למוכר כקורא יש טעם אישי, עניין ותשוקה בז'אנר מסוים, חיבה יתרה לסופרים מסוימים, ואף מוכר לא יכול להכיר את כולם. זו ציפייה מוגזמת. אפילו לזכור כל ספר חדש זה קשה, בהתחשב בכמות האדירה של ספרים חדשים. אני כן מבינה את הציפייה לקבל המלצה לספרים שאינם רבי מכר חדשים ופופולריים - והייתי שמחה אם הייתי נתקלת ביותר לקוחות כאלה. שוב - הלקוח הממוצע שמגיע לקנות ברשתות, פשוט לא מעוניין בהם. במקרים רבים בהם נדרשתי להמליץ על ספר מסוג מסוים, והצעתי ספר שעונה במדויק להגדרה, דחו את האוצרות הנפלאים ההם רק כי לא השתתפו במבצע או שהם לא ידועים מספיק. הציפייה של הלקוח הממוצע היא לקבל את הספר החדש ביותר והמדובר ביותר. ואני מוכרחה גם לציין שאת הלקוחות הקבועים שלי, אלו שפוקדים את החנות מדי שבוע ואני מכירה את טעמם הספרותי - אני מיידעת בכל דבר שהם עשויים למצוא בו עניין. מצטערת להרוס את התדמית.
יש הבדל גדול מאד בין נתינת שירות לבין ידע בלתי נדלה על סופרים וספרים. כמו שמוכר פלאפון או ממיר לא יוכל להסביר לך על תשדורת אלחוטית או אותות רדיו, כך מוכר ספרים לא יוכל להכיר כל ספר בכל סוגה. ונכון שאף מוכר בחנות ספרים לא נמצא שם בניגוד לרצונו, אבל זה לא מקצוע מבוקש מאד רק משום שעם שכר רגשי לא קונים במכולת.
אני מפנה אותך לגוגל לא בתור מוכרת, אלא בתור 'גריגור סאמסא', שמסתובבת באתר הזה כבר לא מעט זמן, קוראת ביקורות והודעות בפורומים, נחשפת ומתוודעת לספרים וסופרים. כתיבת הודעות בפורומים באינטרנט זה לא במסגרת התפקיד שלי, כך שאני בהחלט לא מתנערת (ושוב, חבל, הייתי שמחה לקבל שכר על זה). אתה יכול לנסות חיפוש בגוגל בסגנון כזה. לך תדע מה יעלה בחכה. אתה יכול לחפש את ג'ונס, רבלה וגוליך בויקיפדיה ולראות לאן זה יוביל אותך. יש כל כך הרבה אתרים, פורומים ובלוגים שעוסקים בספרות, שאני בטוחה שתתקל במשהו מעניין שם, רק אם תחפש.

ואת יודעת עוד משהו? הפרוייקט היפה הזה של כל ספרי המינגוויי גם הוא לא הצליח במיוחד, שכן את רוב הספרים ראיתי שוב ושוב משתתפים במבצעים מוזלים, בהנחות ועוד וגם אז לא היתה התנפלות המונית על הספרים האלה. וזה שלא צריך להיות בענף רק שיקולים כלכליים קרים - מנקודת המבט הצרה של צרכן שרוצה ספר מסויים זה שאין אותו הספר גורם לו להרגיש שמדובר בשיקול כלכלי קר, אכזר, קפיטליסטי וצר אופקים. אבל את לא רואה את שאר החידושים שנעשים ומדי זמן מה נעשים חידושים כאלה ובכמה עלויות זה כרוך לתרגם מחדש לספר, לערוך אותו, להגיה, להדפיס אלפי עותקים, להפיץ אותם רק כדי לגלות שבקושי, במקרה הטוב, 500 איש גילו עניין בספר הזה.
מה לעשות והוצאה לאור היא לא משרד ממשלתי, היא עסק. נכון, עסק שמשווק תרבות אבל יש גם צד שני למשוואה הזו והיא הצרכן. קשה לתפוס את זה ולקבל זאת, אבל מי שעומד בראש הוצאת ספרים עם כל הרצון הטוב להביא תרבות איכותית ועוד צריך גם לחשוב מי יקנה את התרבות שהוא מציע אחרת הוא יכול לפרסם אינספור מהדורות של ספרי עגנון, ברנר, וולף ועוד סופרים נפלאים ולא כ"כ נקראים (לצערי!) ובסוף להגיע למצב שלא יוציא לאור ספרים בכלל.
אני באמת אבל באמת חושבת שהמיקוד בדיון הזה תלוש מהמציאות ומתעלם מהצרכן:
כמה מהחברים שלך קוראים את המינגווי? כמה מהם יקראו אותו אם ישתתף במבצע "4 ב-100"? (והוא השתתף, אני עדיין לא ראיתי קונה אחד (!) שהרים את "איים בזרם" וביליתי כמה שעות בחנות בתקופת המבצע).

אמרתי שהוצאות הספרים מוציאות הרבה חידושים שאותם אינך רואה. כי את רואה רק את החסר, את אותו הספר של פוקנר שאזל ולא הוציאו מחדש כבר 20 שנה ושדוקא אותו את רוצה. אז מה? פוקנר לא חשוב? כן, הוא חשוב. האם אפשר להוציא את כל הספרים החשובים שראו אור אי פעם מאז המצאת הנייר ולהציג אותו בחנויות בעלות שטח מוגבל? לא, אי אפשר.

את מגיבה למה שכתבתי כאילו אמרתי שלא צריך להוציא לאור קלאסיקות בכלל וזה ממש לא מה שכתבתי, אלא שגם בתוך הקלאסיקות יש היררכיה. וכן, לא את הכל, אפשר להוציא לאור מחדש.
יש המון קלאסיקות חשובות, נפלאות, מדהימות ואינסוף סופרלטיבים. אבל אי אפשר להוציא את כ-ו-ל-ן. זה פשוט לא אפשרי מבחינה כלכלית (וסליחה שאני גם מסתכלת דרך החור של הגרוש בעניין הזה, כלכלה זו לא מלה גסה, זו מציאות).

הדוגמאות שהבאת הן דוקא של קלאסיקות שזוכות לביקוש עד היום. הן נלמדות, עורכים עליהם דיונים, קוראים אותם. ולכן הן גם נדפסות שוב. כל השמות שהבאת הם שמות של סופרים שספריהם זמינים. לקפקא אין 20 קוראים בשנה וגם לא 100, יש לו הרבה יותר והספרים שלו נמכרים כל הזמן. מהבחינה הזו הוא כלכלי לגמרי. כך שאת מביאה דוגמאות שלא מוכיחות את טענתך אלא להפך. אני אמרתי שלא להדפיס את קפקא? רק אמרתי שאם קפקא לא יעניין אף אחד (מה שלא סביר בעיני) ואף אחד לא יקנה את ספריו, אז כן, ידפיסו הרבה פחות מהספרים שלו - מה לעשות? זו המציאות. זה מעצבן אותך? תנסי את להילחם בבערות שיש פה במקום להתלונן על הוצאת הספרים שלא מוציאה לאור ספר שאף אחד לא רוצה לקנות. מה שקפקא הוא בשבילך היום זה מה שגרשון שופמן היה בשנות ה-50 בעבור קוראים בארץ:

קישור חיצוני • www.nrg.co.il

http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/877/113.html

עם זאת, יש פתרונות גם למצב הזה: הרבה מהספרים שפגו זכויות היוצרים שלהם (70 שנה ממות המחבר או המתרגם במקרה שמדובר בתרגום) זמינים להורדה ברשת (כך גם שופמן, אגב - בפרוייקט בן יהודה. המקבילה הלועזית היא פרוייקט גוטנברג).
בהקשר זה ישנו פתרון נוסף שאני מאמינה שיאפשר זמינות גבוהה יותר של ספרים שכבר אזלו והוא הספרים הדיגיטליים. כבר היום אפשר להזמין את השירות הזה אצל הוצאות ספרים כמו כנרת זמורה ביתן דביר אבל לא רק. כיום יש באירופה ובארה"ב מספר מכונות שמדפיסות בעבורך ספר שכבר אזל על פי בקשתך - מעין כספומט של ספרים. זה העתיד.

אם בכל זאת לסכם ולנסות להרגיע קצת את הרוחות ואת ההאשמות - אין כאן קנוניה של הוצאות ספרים וחנויות שמבקשות להכחיד ספרים ולהעלים אותם מהקוראים. רוב העניין פועל על פי דרישה מלמטה. עם זאת, כאמור, בקרוב החידושים הטכנולוגיים יאפשרו גם לאותו אחוז בודד שמעוניין לקרוא ספר שאינו מעניין את הציבור הרחב לאתר ולהשיג את אותו הספר.
ובא לציון גואל.

אנחנו "שוק" קטן יותר, הרבה יותר משווקים אחרים ברחבי העולם. 7.5 מיליון אזרחים ישראליים - אבל כמה מהם הם גם מבוגרים + דוברי/ קוראי עברית? בקושי 2 - 3 מיליון (צריך להוציא מהמשוואה הזו ילדים, ערבים וחרדים שאינם קוראים את הספרות שעליה אנחנו מדברות).

לגבי פוקנר - מי שירצה לקרוא אותו תמיד יוכל ללכת לספריה/ החל משנת 2032 (70 שנה לפטירתו) להוריד חינם ברשת או לקנות ספר דיגיטלי. זה לא שמכחידים את יצירתו מעל פני האדמה...לי בעיקר חבל על זה שאין מספיק אנשים שרוצים לקרוא אותו, אבל שוב - בכך לא אשמה הוצאת הספרים. ואגב, בעניין פוקנר, אני הוכרחתי לקרוא אותו במסגרת לימודיי וחייבת להודות שאלמלא הכורח לא הייתי שורדת את מחציתו. כך ששוב יש לזכור שמדובר באתגר לא פשוט בעבור הקורא הממוצע ומכאן גם ברור לי חוסר הביקוש.

עוד משהו על שאר העולם - את יודעת למה ברחבי העולם מוציאים ספרים על ריקמה, על גידול ורדים בגינה הפרטית או ביוגרפיות מטופשות על פריס הילטון? כי יש הרבה יותר אנשים שיקנו אותם בחו"ל מאשר פה (אחוז יחסי גדול של מתעניינים בנושאים איזוטריים כאלה ואחרים). זה לטוב ולרע. אני לא בטוחה שהייתי רוצה לחיות במדינה שבה הספרים שמככבים ברשימות רבי המכר הם ספרי דת או אותן ביוגרפיות מטופשות וספרי קיטש (ארה"ב). מהבחינה הזו אפשר להתגאות שאפילו ברשימות רבי המכר שאנחנו אוהבים לקטול יש את מאיר שלו, עמוס עוז, גרוסמן ובטח עוד כמה לועזיים איכותיים שכרגע איני זוכרת :) הקורא הישראלי נחשב בסך הכל לקורא אינטיליגנטי יותר מאשר אחיו בניכר (וזה לא אני שמעידה זאת עלינו אלא עורכים בהוצאות ספרותיות בחו"ל).

ואחרונה, אני דוקא לא מצפה לספרים הדיגטליים יותר מדי - אולי כי אני אולד פאשן ואוהבת להחזיק ספר וגם בגלל שאני עובדת באחת מההוצאות ;)
עד כאן גילוי נאות ועכשיו אני הולכת לרופא לוודא שאני לא מתפרקת.
לילה טוב:)

ואני לא יודעת איזו אלטרנטיבה אחרת יש.
ההשוואה לארה"ב כי היא מכתיבה הרבה ממה שקורה גם פה (גם פתרון הספרים הדיגיטליים מגיע משם) וגם כי זה השוק שאני מכירה הכי טוב. כמות הספרים המתורגמים הגדולה ביותר היא משם. בקיצור, עם כל ההבדלים שיש בינינו לבינם בטעמים יש הרבה דימיון, בטח יותר דימיון מכפי שיש בינינו לבין הצרפתים, הגרמנים או בדרום אמריקה.
ועל הקפיטליזם בכללו יש לי בטן מלאה, מי כמוני יודעת מה זה להיות עבד מודרני (בעבודה הקודמת שלי) וזה הכי סיוט שיש. דוקא לזכות ההוצאה לאור שבה אני עובדת אני יכולה להגיד לך שזו ממש לא סביבה של עבדות או כפיה, ובאמת כל העורכים שאני עובדת איתם הם אנשים שהספרים יקרים ללבם והפעם אני לא מדברת על כלכלה :) אבל...כן, יש אילוצים וחשוב לי שיובן שהאילוצים האלה הם לא רק פרי תאוות בצע של עסק כזה או אחר אלא גם הכרח. אין לי בעיה להודות בכך שהטעם שלי הוא מובחן משל רוב החברים שלי, שלא עובדים בתחום הזה, רובם בסוף יום עבודה (אפרופו עבדות מודרנית שהזכרת) מגיעים רצוצים הביתה ומתפתים להתבטל מול מסך במקום מול ספר...כך שצריך לזכור שהזמנים באמת השתנו ומה שפעם נחשב ספרות פופולרית "קלה" יחסית(קפוטה, למשל) היום נחשב לקלאסי ואף איכותי-גבוה.
הדברים שמציקים לי מבחינה תרבותית הם רחבים, קשורים ברדידות כללית ובזה שגם פה אני קוראת "ביקורות" של תלמידים על ספרים שנלמדים אצלם בבית הספר ומרגישים מהכתיבה שהם פשוט לא לומדים נכון, משתעממים, לא מבינים על מה הספר ועל זה חבל לי מאוד (שלא לדבר על שגיאות הכתיב המזעזעות - נכון שיש אחוז מסויים של דיסלקציה באוכלוסייה אבל מדובר בהיקף חריג). בכל מקרה, כפי שאת שמה לב מדובר בתופעות חברתיות רחבות.
גם לי היה מעניין להתכתב איתך - תמיד טוב לחשוב מחדש על הדעות שלך ולשמוע דעות שונות.
אצל הרופא היה בסדר - ערב מצויין גם לך וכמה שיותר ספרים טובים! :)

בשוק הישראלי יש חישוב להוצאת ספר-מחודש או ספר חדש: האם מספר העותקים שיצאו לאור יכסו את ההוצאה הראשונה על הספר? בדרך כלל החישוב עומד על 1500 עותקים שחייבים להימכר בטווח של חודש-מקסימום חודשיים ואז שווה להדפיס הדפסות(לא מהדורות). ראו הדפסות חוזרות של ספרי קונצרן 'צומת'.תרגומים חדשים של קלאסיקות יצאו לאור אך ורק אם יש בטחון שההוצאה החדשה תכסה בחודש הראשון את ההוצאות ואז הם ממשיכים.יש הרבה ספרים שקונצרן צומת מוציאה לאור תחת שמות אחרים אבל הם בעצם אותו ספר-ראה המהדורה הראשונה של הספר 'סיפורי הפתעה' של רואלד דאהל שיצא שוב תחת השם 'העור'. למה שינו את השם?לרכישות הראשונות של הספריות בכל הארץ.רק ספרית אריאל כיסתה את כל ההוצאות כי רכשה כמות גדולה מאוד על מנת לפזרה בספריות הפריפריה של גוש דן. תרגומים חדשים לקלאסיקות יוצאות לאור בדרך כלל רק אם חישוב הזכויות יעלה בזול. לא זול?לא תראו את הספר במהדורה חדשה ובתרגום חדש. למשל, אין סיכוי ש'יוסף ואחיו' של תומאס מאן יתורגם מחדש אלא אם הזכויות יהיו זולות וזה מובן. ההוצאות לא מוציאות קלאסיקות על מנת לשמר את הקלאסיקה ולטובת הקורא. תשכחו מזה. לא היום ולא כשקונצרן צומת קיים איך שהוא. דוגמא נוספת:הוצאת זמורה בזמנו רכשה את הוצאת שטיבל שם היו תרגומים לספרות קלאסית.זמורה תרגמה מחדש ספרים שהזכויות עליהם היו זולות אם בכלל-לדוגמא סדרת הספרים המצוינת של טראוון אבל רוב הספרים נותרו בתרגום הישן והקשה לקריאה.עד הין יש הוצאות שממשיכות להוציא ספרים שתורגמו פעם אבל תחת שמות שונים בגלל שאין זכויות או שהן עלו בזול מאוד. אגב, ספרי קפקא שהזכויות שלהן בידי משפחת שוקן-אין להם כסף להוציא מחדש והם עשות אותו חישוב ציני לכן הם 'מוכרים' זכויות להוצאות עם עובד למשל.

והיו שם עוד כמה ספרים איכותיים ונפלאים לא פחות של סופרים כגון גרוסמן, טוני מוריסון, רונית מטלון, נורית גרץ ועוד בצד ספרים שאולי לא נחשבים לעדית של הספרות אבל גם זה בסדר: כי כמו שציינו כאן בצדק המבצעים מכוונים על פי טעם הקהל ומה לעשות, מאז ומתמיד ההמון העדיף בינוניות על פני "איכות" ולחם ושעשועים (בימינו המקבילה היא תרבות הריאליטי) על פני התמודדות עם טקסט תובעני.
הוצאות הספרים הן לא משרד החינוך ובעידן הרייטינג ותרבות הריאליטי אני בעד שיקראו גם ספרות שאינה דוסטוייבסקי מאשר שלא יקראו בכלל.
כצרכנית - אף פעם לא קניתי בכח ספרים שלא רציתי. מקסימום "חלקתי" רביעייה של 4 ב-100 עם עוד חברה. וספר שממש רציתי - גם קניתי במחיר מלא. אבל בעוד שאיני יכולה להרשות לעצמי הרבה ספרים במחיר מלא, ספרים במבצעים אני יכולה. אלמלא המבצעים הייתי קונה אחת לכמה חודשים ספר, כך ששוב האלטרנטיבה של המבצעים היא נפלאה בעיני. מגוחך והרסני לחשוב שאם לא יהיו מבצעים אנשים יקנו יותר מבחינה כמותית או איכותית. אין לי שמץ של ספק שברגע שהמחירים יהיו אחידים וגבוהים והמבצעים ייפסקו, אנשים פשוט יקנו פחות ספרים - או שיילכו לספריה או שיצפו יותר שעות בטלויזיה או שפשוט יקנו ספר אחת לכמה חודשים וגם אז יהיה זה גרוסמן האחרון או ספר עיון שימושי ולא עוד ספר של סופר אלמוני או פחות נחשב.