כל הספר הייתי כל כך מתוסכלת, היא פשוט עיצבנה אותי. היא לא מתקדמת לשום מקום חוץ מאשר לכיוון של הרס עצמי, אבל בדרך משעממת. גם את הכתיבה שלה אני לא אוהבת- מצד אחד מליצית, מצד שני שפת רחוב.
לפני 15 שנים ו-9 חודשים
בעיניים עצומות של רינה פרנק מיטרני
רחל
מסכימה אני עם כל מילה ומילה שלך שירה.
סיימתי את הספר תוך סקרנות אולי תיהיה איזו התפתחות ...ואכן בדיוק כפי שאמרת.
מוצאת אני לנכון לציין את היחס שלה לשני ילדיה ובמיוחד לנעה החולה. רואים כאן אמא דואגת המוכנה לעשות למען ילדתה החולה כל שניתן למען עתידה.