שאז היית יוצאת לפנסיה (ראשונה, לפני זו של האזרחות) בגיל 42 :)
ואחרי כן, כמובן, יכולת לפצוח בקריירה שניה, עד הפנסיה השניה.
הספרניות היחידות שאני מכירה הן אלו שעובדות אצלנו, בספריה העירונית. בכנות? אני ממש לא זוכרת איך ומה היה, כשהייתי ילדה. אני יודעת שהגעתי לספריה עם אמא שלי, משום שהספריה היתה במקום אחר - מרוחק למדי מהבית.
האם הגבילו אותי בבחירת הספרים בגלל הגיל? אני לא זוכרת.
האם יש ספרניות כאלה ככלל? סביר להניח שכן.
אבל הקטלוג הזה, לפי גיל, מתחיל עוד לפני כן - כאשר משרד החינוך, למשל, בוחר חומרי לימוד לבתי הספר.
אני חושבת, ובלי לזלזל באף-אחד!, ש"החטא ועונשו" לא מתאים כספר לקראת בגרויות. לא בגלל שנוער בגילאים האלה לא מסוגל להתמודד עם הספר, אלא משום שזה ספר עמוס מאוד וגם ככה יש עומס של לימודים.
אבל הקטלוג המקורי, זה שניתן ע"י ההוצאות ו/או חנויות הספרים, אני רוצה להאמין שהמטרה הראשונית שלו היא הכוונה כללית לקהל יעד מסוים - לא כפייה על הלקוחות. אם הורה יבחר לילד בן 7, למשל, ספר שמוגדר כמתאים לגילאי 9-12, לא יעצרו אותו בדלת, נכון?
ואם נער צעיר, בן 13, יחליט לקרוא ספר שמוגדר למבוגרים - זכותו. אבל יש לפעמים שספרים כאלה באמת לא מתאימים לבשלות שחסרה בגיל הזה.
וזה לא קשור לחוכמה או היעדרה - זו בעיקר, לטעמי, שאלה של בשלות.
אני כן חושבת - אם כבר התחלנו עם סטיבן קינג - שלא הייתי נותנת לצעיר בן 10 לקרוא את הספרים שלו. אבל מגילאי 14-15, למה לא?
אחרי הכל, איזה הורה - ליברלי ככל שיהיה - ירצה שהצאצא שלו יקרא ספרים כמו "לוליטה" או "התפוז המכני", והוא רק נער צעיר בן 12?...
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה