וגם אני לא מרגישה לגילי. לפעמים אני בת 80 ולפעמים בת 8.
לא פעם אני מזכירה את קנאתי באנשים מאמינים, זה נראה לי קל הרבה יותר. וכאוטסיידרית מילדות אני יכולה רק לומר שהיחוד הזה ממש תרם לי בחיי האישים ובעבודה- כי מה שצחקתי ממנו לבדי במוחי שהיה אז מעוות צובר היום צחוקים כסף ולקוחות.
בקצת שלך, למה לא? כל אדם ודרכו, בעולם משוגע בו יש הרבה מהכל ומפתיע לראות אדם שהולך בדרכו כי בה הוא בחר ולא רץ לכל עבר.
אתה הולך לישון ומנסה לבדוק את מה עשית היום, וההרגשה עושה כאב בטן קטן של החמצה ותחושה שאתה זקן, ולא הספקת מליון דברים?
אתה מביט בתימהון על אנשים מסביב ושואל את עצמך איך זה נראה כל כך קל, האם הם תמיד ידעו מה הם רוצים מעצמם וחיים בלי היסוס?
יצא שרצית מחיאות כפיים, או טפיחה על השכם או לפחות "תודה" על משהו שעשית ונלקח כמשהו ברור?
ופה ושם אתה שואל את עצמך אם יש עוד מישהו ששואל את עצמו את השאלות האלו או שאתה פריק יחיד במינו, וזה גורם לך להרגיש בודד הרבה יותר בעולם עם הרבה חברים?
לא רק שזה נורמאלי לגמרי לחשוב שוב ושוב מה הגישה שלך, ומה אתה רוצה ומה אתה מחפש ולשנות את דעתך כל הזמן ולא להחליט- זה מצויין וזו דרך חיים ששמה אותך לפני כולם אבל לא בתהום הקביעות.
מבחינתי אין שום דבר בטוח בעולם הזה, אפילו לא מוות.
אפילו בחינה דתית אני אגנוסטיציסטית. זה שיש מי שיגיד לך שקיים אלוהים או בבטחות מלא שהוא לא קיים- זה אנשים שמחרבנים לך בראש אבל למעשה קובעים משהו שאינם יודעים בוודאות.
וכך אבין אם לא תסכים איתי שמילה קוניס היא הבחורה היפה ביותר עלי אדמות, שחציל עם טחינה זה הדבר הכי בריא ומשביע שיש, שהפועל חיפה אלופה וביבי הוא קאקי של ראש ממשלה.
הבוקר קמתי במצב מעולה, אחרי האוכל רציתי למות ונשבעתי כמו אחרי כמעט כל ארוחת צהרים שלא אוכל יותר לעולם... כמובן שעכשיו שלחתי מיסרון לחבר -מה האו יכין לי ארוחת ערב?...
אז תרגע- אתה לא צריך להחליט, זה רק יהפוך אותך לאדם אגואיסט שאינו מוכן להתפשר, אדם לא נוח ותקיף.
כיף להביע דעות- אבל כיף גם להתווכח ולשנות אותן. וכך גם את סגנון חייך ואמונותיך. כי אין שום דבר קבוע.
אם זה מעודד אותך- רבים מהאנשים סביבי ובהם אני זנחו את המקצוע אותו למדו ושינו את התחביבים שלהם באופן דראסטי לפעמים לגמרי, וזה כי אנחנו משתנים.
כמה מהאנשים שנשבעים שלעולם לא יתחתנו או יביאו ילד אתה מכיר ש... אתה יודע... לא עמדו בהבטחה?...
לפני כמה שנים נתקלתי בחברים מהתיכון, והם נראו לי מאוד מאושרים. יש להם חיי חברה עשירים ומכונית ודירה לבד (חייתי עם ההורים בזמנו) והם נראים כל כך מאושרים + טיול לחו"ל כמה פעמים בשנה... ואני תקועה בעבודה וחסכנות קמצנית הבטתי ואכלתי את הלב.
עכשיו יש לי מקצוע, וזוגיות נהדרת, ואוטוטו אני בונה בית או עוזבת לאוסטרליה, ופחות מפחדת מהמחשבה של לבנות חיים במקום אחר או בבית חד. זה אפילו מלהיב אותי!
אני מביטה בחברים ההם, שפגשתי לפני כמה שנים- אלו שמצאו את אהבת חייהם והתגרשו, או ממשיכים למלצר ולעבוד בפקידות, נזרקים מדירה לדירה כי התשלומים כבדים מנשוא והעצמאות יקרה, במדינה כזו לפחות.
אני שמחה שחשבתי על העתיד, ולא לקחתי סיכונים. אני שמחה שאני יודעת שאין מושלמות, ודבר אחד יבוא על חשבון משהו אחר.
אז אל תחליט על כלום. זרוק שטויות מעומעמות ולעולם אל תיקח את עצמך ברצינות, זו הדרך לחיות.
קח את החיים בקלות כי אתה יודע איך הם מסתיימים.
http://www.youtube.com/watch?v=WlBiLNN1NhQ
