היא שוכבת על המזרון ועינייה בוהות באוויר
כולם כבר ישנים
ניזכרת במה שקרה לה כמה שעות לפני כן
"מחר אני יעלם" נישבעה לעצמה
ואז נירדמה
למחרת בשמונה בבוקר היא ואחייה ירדו לשחק למטה ברחוב
היא ראתה שאחייה לא שמים לב אליה
היא ירדה לתוך חורשה וחצתה אותה והתחילה ללכת
לא מתייחסת לשום דבר סביבה
כל מה שבראש שלה הוא להיתרחק כמה שיותר מהבית
חלפו השעות היא הגיעה לפארק מוכר בעיר היתיישבה
על הדשא וקיפלה את ברכיה והניחה את סנטרה על הברכיים
עינייה בהו איי שם למרחק
כמו סרט איטי חלפו המחשבות
כך ישבה עד שניראו הכוכבים בשמיים
אז משהוא חדש חילחל לליבה
פחד ,פחד מהעובדה שהיא לבד בחושך ורחוקה מהבית
היא התרוממה והתחילה ללכת לכיוון שהיא חשבה
שממנו היא הגיעה אבל לאט לאט היתברר לה שככול שהיא
הולכת היא גורמת לעצמה ללכת יותר לאיבוד
בסוף הגיעה לכניסה לא מוכרת והיתיישבה בתוכו
לפתע שמעה רכב מתקרב היא הציצה וראתה רכב נעצר
בדיוק מול הכניסה בה היא נימצאת
מהרכב ירדו בעל ואשה ושני ילדים
היא ניגשה לאשה ואמרה לה את שמה
ואת העובדה שהיא הלכה לאיבוד
האשה ביקשה מהבעל להסיע את הילדה לבית שלה
כשהיא חזרה הביתה היה השעה אחת בלילה
ניידות משטרה ואבא שלה ליד אחת מהם
אשר ראה אותה הוא דיבר עם השוטר בניידת
והם נסעו מהמקום
הוא התחיל לצעוק על הילדה על זה שהיא נעלמה
ונתן לה ריתוק לשבוע
היא קיבלה בשימחה את הריתוק כך היא ידעה
בוודאות שההוא לא יקח אותה שוב לטיול
לטיול שיגמר ברע כמו אז שהוא הכאיב לה
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
