אתה ואני לא הולכים עם נוסחאות למכולת, אלא הנוסחאות הן אלה שמביאות אותנו לבחור במכולת המסויימת שאנחנו מעדיפים לקנות בה. זה נקרא "מתימטיקה כלכלית", המוכרת לנו (?) תחת הכותרת "תורת המשחקים". את הענף המתימטי הזה, על נוסחאותיו וכלליו, לא אני ניסחתי, אלא חכמים וטובים ממני, בשנות הארבעים של המאה העשרים, כאשר היסודות המחקריים הונחו כשלושים שנה קודם לכן. החכמים האלה, רובם ככולם, היו מתימטיקאים דגולים.
לנסות להסביר או לא? לנסות, בתיקווה נאיבית שההסבר ייקרא מתחילתו עד סופו.
יודן הם מוכר, ואני לקוח. שנינו רוצים להשיג הישג מכסימלי: יודן רוצים למכור פחות ספרים עבור יותר כסף, אני רוצה לקנות יותר ספרים בפחות כסף. בין הרצונות המנוגדים נוצר עימות, ובשפת תורת המשחקים, אנחנו מנהלים סוגשל משחק, במטרה להגיע לפיתרון שירצה את שנינו. במקרה הזה, שיטת הטרייד אין בספרים משומשים היא הפתרון שנבחר, אלא שבחרו אותו אנשי השיווק של יודן, אשר מכירים היטב את הנוסחאות של תורת המשחקים ואת המושג "התנהגות כלכלית", ויודעים מראש שהפיתרון הזה ירצה לקוחות פוטנציאליים. כמובן, אני יכול להחליט שאינני מרוצה מהפתרון הזה, וללכת ל"מכולת" אחרת, אלא שאז המשמעות היא שאני משנה את כללי המשחק, ואולי אף עובר למגרש אחר עם כללי משחק אחרים.
יודן מצליחים למצב את עצמם בשוק הספרים לא למרות הנוסחאות, אלא *דווקא משום שהם משתמשים נכון בנוסחאות האלה*. המחירים, מיקום החנויות, המיגוון, הסידור בתוך החנות ואיפיון קהל יעד, כל אלה - ומשתנים אחרים - מהווים "איברים" בנוסחאות מתימטיות. ואם אתה חולק על כך, אתה מוזמן לחלוק גם על פרופ' ישראל אומן, מתימטיקאי ישראלי שזכה בשנת 2005 בפרס נובל בכלכלה, על עבודת המחקר שלו בתחום תורת המשחקים.
במקרה שאנחנו דנים בו, אף אחד לא נושף בעורפו של האחר. מבחינת ההתנהגות בשוק הכלכלי, יודן לא משחקים במגרש של צומת ספרים וסטימצקי. דווקא אם יעשו כך, הם עלולים לקרוס. אני בטוח שזה תענוג להיכנס לחנות של יודן, משום שהתענוג הזה משפיע על הרצון שלך להיכנס אליהם, והם יודעים את זה.
דוגמה בולטת לא פחות היא חנות הספרים "פורת" ברחוב ביאליק ברמת-גן. לא רשת, לא קהל המונים, ובכל זאת - החנות פועלת בהצלחה כבר עשרות שנים.
ואם אתה עדיין מטיל ספק - בספריות של האוניברסיטאות תוכל למצוא ספרות מחקרית בנושא, כתובה בשפה בהירה וקריאה. אני מציע לך לקחת בערבון מוגבל את הספרים הפופוליסטיים של "טרנד" תורת המשחקים.
בוספו של דבר, אם תקרא שוב את שתי ההודעות הקודמות שלי, תיווכח שאין לי דבר וחצי דבר נגד יודן. להיפך הם עסק שרוצה להרוויח, ועושים את זה נכון ואם גם הלקוחות יוצאים מרוצים - מה טוב. זה עובד ככה בכל תחום כלכלי, ובסופו של דבר, כשבעלי הבית של יודן הולכים בסוף היום למכולת - הם עושים את זה עם חיוך שדומה לחיוכם של לקוחות הטרייד אין של החנות. כולם מרוצים מהפיתרון.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
