נתי, תודה רבה.
לקח זמן לספריה להביא את הבוקר הזה (ולבנתיים הם נתנו לי את 'לילה חשוך אחד' חחח)
זה באמת נראה כפי שאתה אומר, כי הרעיון הועתק במלואו רק בשינוי ההפתעות שבדרך, והופר
החליפה את ספתה באמא. (דוקא לי כיף יותר להגיע לבית של ספתה אחרי כזה טיול, אבל כמובן שאין כמו אמא : )
אני מוצאת חן רב בשני הספרים:
'בוקר בהיר אחד' הוא מאד מציאותי וכל מה שפוגשים בדרך באמת מאד נגיש - פרח כובע חבר כלב וכו'.
'אילת מטילת' מחייכת אותנו מכיוון האבסורד , הרי לא מוצאים ג'ירפה בדרך ואיך בכלל היא תשב על קצה האף, וזה מה שנורא מתוק ומשעשע, ומקרב מאד לבעלי החיים ובכלל, מפנה את תשומת הלב (בעיקר של המבוגרים לדעתי..) לכל פרט בדרך - בין פעוט כחיפושית וחילזון ובין גדול כג'ירפה שצריך למצא גם לה מקום בתוכנו...
איזה כיף שאתה אבא נתי, וקורא סיפורים לילדים שלך :)
אחרי הכל אני חושבת שהאדם הוא סך כל הריחות והצבעים והנגיעות וההשראות שניקרים בדרכו,
ואיתם הוא יוצר ומוסיף אור וצבע :)
ובחוץ, עולם מתרונן
כולו רחוץ בגשם ועטוף ענן:)
יומקסים נתי,
כּנרת~~
