במרפסת יושבת בוהה לחלל
אורות הניאון מרצדים מרמזים
החיים בחוץ ממשיכים לזרום
הוא היה כמו חלום
הבטחות רבות פוזרו בדרך
ימים ולילות עברו יחדיו
בבוקר היה מבטיח מחר
ושוב חזר והבטיח מחר
הטלפון המשיך לצלצל בלי הרף
לא קול ולא תשובה
ימים עברו ושוב הופיע
הבטיח אסדר זאת מחר
הליל כבר חציו עבר
הסיגריה והכוסית עדין ביד
אורות הרחוב המשיכו להבזיק
ידעה שזה כמו תמיד
ימים יעברו ושוב יופיע
חיוך על פניו ומבט עורג
מילה טובה ובידו פרח
יבטיח אסדר זאת מחר
יושבת במרפסת לרחוב צופה
אולי כבר לא יופיע
אולי תגמר האשליה
מבטה לחלל בוהה בתקוה
אביזד 10/11/2011
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה