מורקמי יקר, לאיזה עולם נפשי חבוי אתה חושף אותנו בכל ספר מחדש, גאון בכתיבתך ובדמיונך הקולח. קוראת אותך לאט לאט, תמיד. נהנת מעד כמה שלראש ולנפש שלך אין מעצורים.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••