שלום. זה אולי לא יהיה הסיפור הכי מעניין שתקראו אבל אם תגיבו זה יהיה נהדר: מישהושהיה מסתכל מהצד על החיים שלי היה אומר שהם מושלמים. אני מוזמן לכל המסיבות של ח'ברה מבית הספר, אני דובר שכבה, ניצחתי בבחירות את אחד הילדים הכי מקובלים, אני מקבל ציונים גבוהים, אני בעיתון בית-ספר ואם זה לא מספיק הנה עוד עובדה קטנה: אני בבצפר הזה רק 6 שבועות. אבל יש לי חיסרון אחד קטן בחיים: אתאהבתי בבחורה קצת לפני שהיא עזבה את רומניה ואני לא מצליח לשכוח אותה. וזה "שם רגל" לכל דבר שאני עושה. והיא לא פה כבר איזה 8 שבועות. למה אני לא מצליח לשכוח אותה? למה אני ממשיך להלקות את עצמי בגלל האהבה הזו? ולמה לעזאזל אני שואל אתכם?! בקיצור:
הזוהן
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה