אין לי חברים
ההיתי לבד כל החיים
אין מי שינגב את הדימעה
אין אור בקצה המנהרה
הלב מוצף מכאבים
ואין מי שיעזור לי להחלים
אני רוצה חיבוק מילה טובה
עצוב לי בנשמה
אני עכשיו כותבת והדמעות יורדות....
תודה וחג שמח גם לך,תאמיני לי שההיתי אצל כמה פסיכולוגים
אבל זה לא עזר אף אחד ובמיוחד בנים לא יבין מה עובר עלי
עברתי טראומה במשך שנים על ידי דוד שלי
וטראומה על ידי שני שכנים שלי
איש לא יוכל לעזור לי אבל אני חזקה בשביל הילדים ובזכותם
תודה -לאבשלום
תגובה-לנעמה
נכון כל אחד מרגיש כך פעם אחת לפחות בחייו
אבל אני מרגישה כך כל יום כל שעה במשך 22 שנים
מאז אותו שבוע ארור בגיל 14 שבו הפסקתי להיות ילדה
והתחלתי לפחד מכל העולם וזה רק בגלל 2 שכנים שלי