מרי הצרפתיה ביקשה וביקשה ,מה היא סך הכל ביקשה ממני ללכת לראות בית כנסת יהודי.
עברו כמה חדשים ולקראת החגים הפתעתי אותה ואמרתי לה הבה נלכה אם את מתעקשת.
חפשנו בסדני בית כנסת באיזור של היהודים ולבסוף מצאנו משהו כפי שרציתי בסגנון ספרדי כי הזמירות
מוכרות לי מהילדות בירושלים.
לבשנו לבוש מתאים כדי לכבד ויצאנו לדרכינו ,בכניסה עשו לנו חיפוש הולם, עלינו לעזרת הנשים
כשאני שמעתי את התפילות בדיוק כפי שאני מכירה אותם "תפסתי" בכי שהרעיד לי את הגוף ,כולם הסתכלו ואני ברחתי החוצה כל עוד נפשי בי.
ועוד לפני שהבנתי מה קרה שם, דבר אחד הבנתי בבירור, ההליכה לבית כנסת יהודי הייתה בשבילי קודם כל ולא בשביל מרי.
ישבתי בחוץ וחיכיתי שמרי תצא היא יצאה ולבסוף גם החזן יצא והתברר שהוא קרוב משפחה של השכן מהבית בירושלים.
נרגעתי והבנתי שלא משנה לאן יהודי ילך הוא תמיד יהיה וישאר יהודי ותמיד ימצא זמירות אשכנז וזמירות ספרדיות
ותמיד יהיה בית כנסת באיזור.
וזה לא מובן מאליו.
גמר חתימה טובה
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה