בכתבה שגרתית במעריב על צוערים בקורס קצינים קרביים (דובדבן ואגוז) ש"סירבו פקודה" לשמוע נשים שרות, הופיעה עובדה חשובה:
** יותר מחצי מהצוערים במחזור הנוכחי הם חובשי כיפות סרוגות **
כמה?? יותר מ50% דתיים בקורס קצינים קרביים.
הצבא הולך ומשתנה לנגד עינינו. ולא מדובר בשינוי בעתיד הרחוק אלא ברוב קיים כבר היום.
היו בינינו שהלינו על כך ש'הדתיים האלו משתמטים מהצבא' וש'צריך לחלק את כספי המיסים למי שמשרת את המדינה', רצוי שיתעוררו למציאות החדשה. מי פה משרת ומי פה משתמט.
ואז אולי לא ימהרו לבקש שכספי המיסים יחולקו למי שמשרת, כי זו לא הקבוצה שלהם.
בצבא שהופך לאט לאט (ואולי מהר מהר) לצבא של חיילים שומרי מצוות, שווה לרענן את ההווי כפי שמביאו דובר צהל (הופעת להקות צבאיות בהרכב מלא הינו חלק בלתי נפרד מהווי צהל) בתכנים קצת יותר רלונטיים, ולסדר מחדש את סדר העדיפויות. לא תמיד הווי הוא דבר שצריך לשמר (ראה ערך הווי הכסת"ח או 'יהיה בסדר', היחסים בין קצינים לבין פקידותיהן, ההתכוננות המתמדת למלחמה שכבר חלפה, הלחימה כנגד בני עמנו במקום נגד האויב וכן הלאה)
יתכן והמענה העומד לפתחנו הוא פיצול הצבא למערך קדמי לוחם של בנים ומערך עורפי של בנות, כך שכל אחד יוכל למקסם את תרומתו בהתאם לכישוריו. כמות גדולה של בנים ובנות שכיום לא מתגייסים יוכלו להתגייס לצבא בתצורה הזו. אך היא מחייבת שנכיר כל אחד את גבולותיו ומקומו, ולכך עוד חזון למועד.
מח"ט הצנחנים לשעבר, שקודם מאז לפיקוד על עוצבת האש, טעה כשהפלה לרעה את שומרי המצוות והחליט שהוא שונא אותם(לפחות כל עפ"י פרסומים בעיתונות). היה עליו להלין על המשתמטים החדשים שמדירים רגליהם מהיחידות הקרביות ומהצבא בכלל, במקום להאשים את אלו שמחליפים אותם בנשיאת האלונקה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
