ישנו קונצנזוס רחב, שאני שותף לו, כי המחאה הכלכלית-חברתית צודקת בבסיסה. להזכירכם, תחילתה של המחאה הייתה בנושא המחירים של הקוטג' אשר התייקרו מאד בשנים האחרונות. זוהי גם דוגמא מצויינת להמחיש באמצעותה עד כמה פתרון בעיות מסוג זה הוא מורכב.
ועדה שישבה על המדוכה המליצה להכניס מספר מוצרי חלב לפיקוח, ובנוסף לפתוח את משק החלב לתחרות ע"י יבוא. ואולם, הרפתנים מוחים בחריפות כנגד צעד זה מכיון שהוא עלול לתפיסתם לפגוע במטה לחמם. משמע - אם אתה רוצה לשפר כאן, אתה עלול לפגוע שם. אם תוריד את מחירי מוצרי החלב משמעותית ע"י חשיפה ליבוא, חלק מן העוסקים בענף החלב עלולים להדרדר כלכלית ואולי גם להצטרף למעגל האבטלה.
האם המסקנה היא שלא ניתן לשנות? לא ולא. אבל, המסקנה היא שהשינויים אינם פשוטים ויש לחשוב היטב על השלכותיהם. שינויים משמעותיים בשיטה הכלכלית-חברתית דורשים תכנון יסודי. צעדים לא מדודים - נזקם עלול לעלות על תועלתם. קל להשמיע טענות דמגוגיות בגרון ניחר ולדרוש דרישות בנוסח "יש לשנות מיד!", קשה הרבה יותר לעשות זאת.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
