וירידה במכירת העיתונים היא בגלל שישנו אינטרנט, יש רדיו עם מבזקים, יש טלויזיה- ובבוקר נותר לקרוא מה שכבר סיכמו לנו במאמרי דעה ופרשנויות משעממות.
אני לא חושבת שהתקשורת בוחרת צד, אני פשוט יודעת שאין פה ראיה אובאקטיבית, שבשורה התחתונה הדיווח על הסקופים גם אם אינם נכונים חשובים יותר מהאמת- כי מישהו עלול לדווח על הסקופ הזה לפנייך...
בקיצור העיתונות ממהרת לזעוק, לרוב אין מאחורי הדברים כלום, ואם זו פגיעה בשכבה חלשה, באמירה חברתית, בתחקיר מעמיק על משהו ימשוך כותרות- זה בולשיט.
ו... נתקלתי בעיתוני שמאל קיצונים. ניתן לקנות אותם ב5 ש"ח או קצת יותר, בשחור לבן לרוב, מלאי שליחות וחדורי מוטיבציה ל... כאוס כללי. אני מניחה שכך נראי עיתוני ימין קיצוני אם הייתי נתקלת בכאלו.
העיתונות שלנו לא בוחרת צד ולא קיצונית לאיזה כיוון, האנשים העומדים במרכז המדיה פשוטדואגים לשאול שאלות כנגד כל מה שעומד מולם כי זו המהות שלהם, והם חושבים שזה תפקידם.
בממשלה שמאלנית הם יעשו סאטירה כמתבקש על השמאל, שהרי לא משנה מה יהי בשלטון- הם עדיין מרוחקים מהעם ומושחטים בדרכם, פועלים באותו אופן של "מקורבים" שמדווחים והוצאת דברים מהקשרם.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה