אני קורא כעת את "שירה" של עגנון. מעבר לעלילת הסיפור, ניתן ללמוד
לא מעט על היישוב באותה תקופה (שנות השלושים והארבעים). בפרט, ישנן
מספר התייחסויות של עגנון לתנועה "ברית שלום" שפעלה באותה תקופה.
למי שאינו מכיר, להלן ציטוט מן הערך על "ברית שלום" בוויקיפדיה:
"ברית שלום הייתה תנועה יהודית שהוקמה בשנת 1925 על ידי קבוצת
אינטלקטואלים יהודיים, ודגלה בהקמת אוטונומיה דו-לאומית שבתחילה
תהיה תחת המשטר של המנדט הבריטי ושבה יהנו הערבים והיהודים משוויון
זכויות מלא, פוליטי ואזרחי וחזון התנועה היה להקמת מדינה דו לאומית.
עם חבריה ותומכיה של התנועה נמנו אינטלקטואלים, עיתונאים ובעלי
תפקידים בכירים בהסתדרות הציונית..."
ולהלן מספר התייחסויות של עגנון לתנועה זו הממחישות כי ישנן תופעות
חברתיות/פוליטיות בשמאל הישראלי אשר אינן משתנות מהותית לאורך השנים.
עמודים 82-83:
"ובלילה יוצאים [תלמידיו של גיבור הספר מנפרד הרבסט] ומתלמדים לאחוז
רובה. אם אתה אדוני שוכב על מטתך בשלום ועומד בבוקר חי ויושב אתה
לפני שולחן מלא וקורא בעיתונך חדשות היום סבור אתה שבריטניא הגדולה
פורסת סוכת שלומה עליך. ולא היא, אלא כת קטנה של בחורים ששולחנם
חסר ומטתם רעועה הם הם עם שאר חברי ההגנה שומרים עליך.
הרבסט לא היה מהם. חבר היה הרבסט בברית שלום והיה יושב בישיבות
חברי ברית שלום שהיו מתיעצים על ישראל שלא יקפחו את
הערביים...משהתחיל הרבסט מתקרב אצל תלמידיו...נפקחו
עיניו...לאמת זו שהגיע מנפרד מתוך שיחתם של תלמידיו הגיעה
הנריאטה [אישתו] מעצמה ומדעתה.כל אותן השנים שהיא דרה בארץ
ישראל מתבוננת היא ורואה היאך הארץ נבנית ומי הם בוניה, והיאך
עומדים עליה להחריבה ומי הם מחריביה. אם כן למי הארץ, הרי
לבוניה. ומשום כך היתה טוענת כנגד אותם שיושבים להם
ספונים בבתיהם ועוסקיך במה שעוסקים כאילו זכינו לשלום
עולמים ואם תבוא צרה אינם יודעים לעמוד על נפשם ולהשיב
מלחמה, והרי הםא עתידים להשחט כיהודי חברון וצפת בשחיטה
הגדולה שהיתה בשנת תרפ"ט".
מאוחר יותר בעלילה, ניצל הרבסט בנס מירי של ערבים, הולך המום
בדרך לביתו ושח לעצמו כך:
"אילו היה הכדור עושה את שליחותו כבר הייתי הרוג. ולמחר היו
מוצאים אותי מושלך בדמי ומביאים אותי לחדר המתים...[ומי
שהיה בא לחלוק לי כבוד אחר מותי] מהדק את שפתיו ועושה פנים
של זעם על הרוצחנים שרוצחים אנשים תמימים וישרים ועל ממשלת
המנדט שרואה ושותקת. כנגדם אנשי ברית שלום מוצאים שוב חיזוק
לדעותיהם, שאין עושים יישוב על סמך רומחיהם של חילות בריטניא
וצריכים להזדרז ולהשתוות עם הערבים בכל מחיר".
נשמע מוכר, הלא כן?
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
