בדרך לא דרך נפל לידי ספר הנושא את השם "ארץ, ברית - איך ניגפה הציונות המדינית מפני הדת היהודית" מאת עפרה ישועה - ליית.
עפרה, כותבת בקלילות. זה בא לב בטבעיות, כך חשתי מתוך דפי הספר.
הסיפור זורם, קולח ומושך.
אין זה סיפור בדיוני אלא נקודת מבט ארוכת שנים של עיתונאית על מדינת ישראל והבעיות הרובצות לפתחה.
שמעתי בדבריה סיכום מפורט של נקודת המבט השמאלית במדינה.
איך זה שחזונות של הרצל לא התממש? היכן שגינו וכיצד ניתן לתקן?
הספר, על 305 עמודיו מרתק. אשאיר לכם לקרוא אותו. אביא רק כמה נקודות מפתח.
"שום מדינה אינה צריכה לקחת על עצמה את משימת הגדרת הזהות של אזרחיה", כותבת עופרת, "לא חשוב כלכך לצאת מהשטחים, הרי איש כבר אינו יודע כבר מה זה שטחים ומה לא."
"כדי להציל את ישראל צריך הסך הכל להפוך אותה למדינה, ככל המדינות. ואת העם הישראלי, לעם, ככל העמים."
"זאת בכלל לא משימה בלתי אפשרית - עובדה שהצליחו בכך בהרבה מאוד מקומות אחרים."
"... תוך הסתמכות על הלכות שאבד עליהן הקלח"
עפרה איתרה את מקור הבעיה - אנחנו.
עצם היותנו יהודים המסרבים להרפות מיהדותנו.
מדוע לא נוכל, כמו באמריקה, ליצור בלילה אחידה מיושבי הארץ השונים?
מדוע שלא נרפה מכל אותן הלכות, שאבד עליהן הקלח?
"עם לבדד ישכון"? מדוע??
make love not war היא קוראת. גם כשיהודיה וערבי הם צמד האוהבים.
עפרה סיפרה גם על עצמה ומשפחתה.
ההתנתקות מהקשר לתורה התרחש כבר לפני כמה דורות במשפחתה, וכל דור מאז נותן את הדחיפה האישית שלו בכיוון.
חשתי שעופרה תיארה די במדוייק את המתרחש, יש לה עין חדה. אך דבר אחד עמד בעוכריה - מעשיהם של אבותיה. אבות אכלו בוסר, שיני בנים תקהינה.
בדיוק השבוע קראנו בתורה בפרשת פנחס. העצה היחידה שעזרה כנגד עם ישראל היתה לפתות את בניה ע"י בנות מדיין. והעצה עבדה, עד שקם פנחס ועשה מעשה, כשכל העם נאלם בבכי.
לו היה זה עם אחר - צודקת היתה עפרה לא רק באבחנותיה אלא גם בתובנותיה. אך איננו עם אחר, אנחנו עם ישראל.
נו, זה מהשיר: עם ישראל חי.
יתכן והרצל חשב בכיוון מסויים, אך אם כך, כנראה שלא חש שהוא בורג קטן במערכה של שיבת ציון. חזרתו של עם ישראל לארצו.
עפרה, וחבריה לדעה, אני קורא לכם לעשות חשבון נפש.
זה העם עליו מדובר. עם זה לא יכול ולא רוצה להיות ככל העמים. זו הארץ עליה מדובר, גם היא מקודשת עבורנו מכל הארצות. חתן וכלה.
חזון ה"ככל העמים, ככל הארצות" מתנגש ישירות עם מהותו של עם ישראל ומהותה של ארץ ישראל בעינינו ובעיני אבותינו.
לפתור זאת ב"הלכות שאבד עליהן הקלח" כשאנו קוראים "חוקת עולם לדורותיכם" מוביל להתנגשות חזיתית.
יכול מוביל למלחמת אחים. ומדוע? גם בגלל בריחתכם מעול המצוות שאתם חייבים בו.
אישה רבת אבחנה כעופרה, הייתי מצפה שתבחיני גם שעם ישראל שמר על הלכות אלו כנגד כל הסיכויים וכל המכשילים האדירים. מה לכם כי תצטרפו למלאכתם של מחריבי עולם מאנטיוכוס והמן ועד לשליט גרמניה הנאצית?
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=44017
