פורומים » סופרים
רולינג, סמי מיכאל, מאיר שלו, סיליה ריס. יש לך מה להגיד על סופר מסויים? נשמח לשמוע.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סופרים
» נצפה 1768 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 16 שנים ו-2 חודשים מיכל שלו, גזענית במקצת? הפנתרה השחורה
שלום, לפני מספר חודשים קראתי בפעם הראשונה את "הזדמנות למשהו טוב" של מיכל של, כשסיפרתי לחברותיי עד כמה נהנתי מהספר, הם המליצו לי בחום לקרוא את "מלאכי עליון", "שבועת רחל", "100 חורפים", ואכן יצאתי קצת לחופש והרשיתי לעצמי לקחת את שלושתם מהסיפריה ולקרוא את שלושתם.
הראשון "מלאכי עליון" ספר מקסים ובו ההווי המיוחד של טייסת קרב, שזירת אהבה בין מפקד הטייסת ובין קטיה- עולה חדשה ומוסיקלית חוננת שעד שהחליטה לחזור ולנגן ב"חלונות הגבוהים" עבדה בקיוסק אצל וענונו המוצג כשמן וערס המתהלך עם חולצה פתוחה וגוף מיוזע.
לא התיחסתי כל כך לנקודה שוענונו ספרדי, והספרדי מייצג את בעל הקיוסק ובטח לא את אחד הטיסים וקטיה בטח לא באה מספרד...
עברתי לספר השני "שבועת רחל" גם כאן מאד נהנתי, אך בעמוד 41 אי אפשר היה שלא להתעלם:"את רואה? אולי ליריב נמאס מכל הרוניתיות מרוקאיות שלו והחליט לשם שינוי שבא לו ללכת על משהו יותר איכותי. לעולם אין לדעת".
זה צורם, תוכן מקסים, כתיבה קולחת למה היה צריך את המשפט שממש לא מתאים לימינו?
והמשכתי עם "100 חורפים" יש קטע המתאר רת הקושי שהיה בארץ, בעבר, בנישואי תעערובת, מסכימה אך זה עבר???
אך מאד מאד התאכזבתי ששני הנערים שסופר עליהם שהם גנבו כמובן לא יותר ולא פחות...ספרדים..., מע"מ 375-376 וכמובן שלאור מעשיהם התגובות היו "אתה העבריין הראשי" "פושע", חוצפה חסרת מעצורים...
יכול להיות שבשל שקראתי את שלושתם יחד, המשפטים היו בולטים יותר והתחושה שיש במקצת גזענות, אולי אם הייתי קוראת כל אחד במרחק של כמה שבועות, לא הייתי מרגישה כך לצערי קראתי את שלושתם יחד והתחושה לא נעימה, ואפשר היה להמשיך ולכתוב באותה כתיבה קולחת ולהשמיט את אותם משפטים, שעבר עליהם הקלח וממזמן אין להם מקום בעולם המציאות ובעולם ספרות.
תודה
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-2 חודשים תודה על תגובתך נטעלי
הדוגמאות שהבאת הן חשובות ומעוררות מחשבה.
לא קראתי את ספריה של מיכל שלו, אולם מהכרותי עם הז'אנר - אלה הם ספרים שנוטים לקלישאתיות מה וכן, גם לסטריאוטיפיות מהסוג שהדגמת כאן.
באשר ל"מאה חורפים" - אני מניחה שכאן אפשר להיות קצת יותר סלחנים כי מדובר בתיאור היסטורי של המצב בארץ, אשר למרבה הצער אכן היה מאופיין בגזענות רבה כלפי נישואי תערובת. כך שהתיאור מדוייק למדי ואיני חושבת שיש בו משום השלכה לימינו.
הבעייתיות היא לגבי ספרים המתרחשים בימינו אנו ואשר בהם מופיעים ייצוגים סטריאוטיפיים עקביים מהסוג שאת מתארת.
זה מאוד מצער ומקומם אם כי אני חייבת לציין שגם בספרים "רציניים" יותר, כמו ספרים של עמוס עוז ("קופסא שחורה") או של א.ב. יהושע ("המאהב") יש ייצוגים מאוד לא נעימים לקריאה של מזרחים וגם של ערבים.
עם זאת, גם הספרים האלה שייכים לשנות ה-60 - 80. אני רוצה להאמין ומקווה שחל שינוי בכתיבה העברית בשנים האחרונות, אבל בכל מקרה תמיד חשוב להיות ערים לדקויות האלה כשקוראים ספרות ולהצביע עליה כפי שעשית.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-2 חודשים גזענית "במקצת" ??? נדב
פנתרה יקרה,
לא קראתי אף אחד מספיריה של מיכל שלו, ואין אני מסתמך אלא על דברייך כאן.
"גזענות" היא שלילת זכויות אדם וחרויות יסוד מבני אנוש, בגלל שיוך אתני או מוצא. לכן, אין דבר כזה "גזענות לייט". את מה שאת מייחסת לסופרת, אפשר להגדיר כדעה קדומה, שימוש קלישאתי בסטריאוטיפים או התנשאות על רקע סטטוס חברתי. הויכוח ואי ההסכמה הינם לגיטימיים, ויתכן שהייתי מסכים איתך, אם הייתי קורא את ספריה. אבל אינני סבור שלדעתה יש לשלול הכרה בזכויותיהן של הדמויות הספרדיות/מזרחיות בספריה או להוקיען מן החברה הישראלית.
משום היותנו - ספרדים ואשכנזים כאחד - קורבנות לגזענות רבת דורות, עלינו להיות זהירים מאד, כאשר אנו מאשימים מישהו בגזענות רק משום שדעותיו משוחדות, ויתכן אף מקוממות מבחינה חברתית מסויימת.
לצורך המשך דברי, עליי לתקן אותך: הביטוי הנכון הוא "אבד עליו הכלח", ולא כפי שכתבת.
את טוענת שאבד הכלח על השקפתה החברתית של שלו. מצד שני, אימצת לעצמך את הכינוי "פנתרה שחורה", שהיה רלבנטי לתנועת המחאה החברתית בשנות השישים והשבעים, ונראה שכיום... אבד עליו הכלח. כלומר, השימוש בכינוי הזה מלמד שאת מעלה על נס את מוצאך, ואת נמצאת עושה בדיוק את הדבר שאת מתקוממת נגדו.
"אם יאמר לו: טול קיסם מבין שיניך, אומרים לו: טול קורה מבין עיניך"
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-2 חודשים בעיני זו התפלפלות או מכבסת מילים נטעלי
לגזענות יש פנים רבות - איני מסכימה שמשעותה של המלה היא שלילת זכויות מפורשת בלבד, תמיכה בכך וכדומה. בעיני, מי שמשתמש בסטריאוטיפים ובדעות קדומות בספרו תורם להנצחת אותה דעה קדומה/ סטריאוטיפ והוא אף גרוע ממי שמצהיר על השלילה בריש גלי כי הטמעה וחיזוק של דעות כאלה בחברה באמצעים "מוסווים" (ספרות, קולנוע, פרסומות וכו')משפיע באופן עמוק יותר על תודעת הקורא/ צופה.
אם הדברים שהפנתרה מציינת הם נכונים - לא צריך להסס בכלל מלהצביע על כך כעל גזענות. זו אכן גזענות.
אגב, ההגדרה המילונית של גזענות לפי מילון אבן שושן: "גזען" - אדם המאמין בעליונות של גזע או של גזעים מסוימים של בני אדם, או נוקט גישה מפלה על בסיס הבדלי צבע, דת, מין , מוצא, לאום, עדה וכיוצא באלה".
"גזענות"- ההשקפה שעמי העולם נחלקים לגזעים מיוחסים (גזע האדונים) ולגזעים אחרים שהם נחותים.
"גזעני" - מבוסס על הגזענות, בנוי על ההשקפה כי יש בין העמים גזעים מיוחסים וגזעים נחותי דרגה.
ייצוג סטריאוטיפי של המזרחים באופן ע-ק-ב-י (ועל כך הדגש) כפי שעולה מהדוגמאות שהובאו כאן נראה לי לגמרי גזעני עפ"י ההגדרות שמניתי מעלה. זה ייצוג שמבוסס על ההשקפה/ הבלטת הדעה כי המזרחים הם פרחות, פושעים וכדומה (שאלה הן ללא ספק התנהגויות שיש בהן לסמן עדה כנחותה). לקרוא לזה "דעות משוחדות" זה פשוט לתת לגיטימציה למשהו שהוא לא לגיטימי בכלל. כל אחד זכאי להחזיק בהשקפות הגזעניות שלו אבל כשהוא מעלה אותן על הכתב או תורם להנצחתן בציבור זו כבר לא עוד "דעה משוחדת", זו כבר תרומה אקטיבית לגזענות שמעודדת דה-לגיטימציה של אותה "עדה נחותה". זו כבר הכנת הקרקע לשלילה ממשית של זכויות או לכל הפחות להפליה "הסמויה" שמתרחשת לדוגמא כאשר מעביד פוסל מועמד לעבודה על סמך מוצאו או שם משפחתו (וכן, יקירי - זה קורה גם בימינו אנו ואני בטוחה ששמעת אינספור תחקירים ובדיקות שנעשו בנושא - בין אם זה בכניסה למועדונים/ סלקציה, בין אם זה במשלוח קורות חיים לעבודה עם שם מזרחי לעומת שם אשכנזי, בין אם זה ברישום לגני ילדים ועוד ועוד ועוד).
באשר לשאר תיקוני הלשון - מסכימה עם התיקונים, מסתייגת מהדרך שבה הם נכתבו (עם ניחוח "קל" של התנשאות).
לסיכום: מכל האמור לעיל עולה שממש לא אבד הכלח על תנועות חברתיות שמצביעות על אפליה, גם לא על הפנתרים השחורים. הפנתרים השחורים לא היתה תנועה גזענית בניגוד ל"דעות המשוחדות" שנמסרו פה. זו היתה תנועה שהתקוממה על קיפוח שהיו לו עוגנים ברורים במגוון תחומי החיים כולל בספרות (כפי שראינו בדוגמאות הנ"ל), קיפוח שנמשך עד היום בדרכים שונות ומגוונות (לראייה, חוק הסלקציה חוקק רק בשנים האחרונות).
יש הבדל בין לחתור לשיוויון או להעדר קיפוח לבין לחתור להנצחת עליונות של גזע/ עדה אחת על פני אחרת (גזענות). לאור הדוגמאות שהובאו בספרים האלה - ממש לא אבד הכלח על התנועה הזו ובאופן כללי, אני סבורה שבישראל יש גזענות רבה, לא רק כלפי מזרחיים.
וממש לא צריך מלהיזהר או להסס מלהצביע עליה, כפי שעשתה זאת הכותבת פנתרה שחורה. ודאי שלא צריך ללגלג על שפתה או לרפות את ידיה כשהיא מצביעה על דוגמאות חשובות שכאלה.
שבת שלום.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-2 חודשים נו, באמת נדב
האם טענתי שהפנתרים השחורים היו תנועה גזענית??? ממש לא, זה לא נאמר ולא נרמז.
ובעיני - ההבאת הגדרות מילוניות ללא הקשר היסטורי - היא היא מכבסת מילים.
אבל גם כאן, זו היא מילתי האחרונה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-2 חודשים תגובה נטעלי
"כלומר, השימוש בכינוי הזה מלמד שאת מעלה על נס את מוצאך, ואת נמצאת עושה בדיוק את הדבר שאת מתקוממת נגדו".
איך עוד אפשר לפרש את המשפט הזה אם לא האשמה של הכותבת בגזענות? הרי הדבר שהיא התקוממה נגדו היתה התחושה שהספר הוא גזעני.
וציטוט מהמילון אינו יכול להיות מכבסת מילים כי הוא מדוייק מלה במלה.
לא ניתקתי משום הקשר היסטורי, להפך, פירטתי דוגמאות מההיסטוריה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
