פורומים » א כללי
האזור הכללי. פה אפשר לדבר על כל מה שלא נכנס למקומות האחרים.
כתיבת הודעה חדשה בפורום א כללי
» נצפה 2611 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 16 שנים בואו נדבר על זה: תעזרו בסבלנות ותקראו! אדם
שכחנו כיצד מנהלים שיחה.מעת לעת אני מוצא את עצמי מטיף, נאבק להוכיח את צידקת דברי בנושאים שאיני בטוח שהכן אני צודק. מקשיב לזולת פחות.
מותו של דודו טופז מעלה בעוצמה סוגיה זו, דודו בעזרת קהל מעריצים ורייטינג מטורף.
הגיע לרקיע. בגילו המתקדם נאלץ "לנחות" ונחיתת האונס הזו השפיע עליו כפי שהשפיע,
העיתונים, המעריצים, ביום רע אחד גילו שאיש אינו האיש ליתר דיוק דודועבר תהליך שינוי. תאמרו הוא אשם. נכון אבל לא רק הוא. משהו רע קורא לכולנוכחברה. הפסקנו לשוחח אנחנו מצהירים, מכריזים,"יורדים "זה על זה מחלקים סטיגמות לסובבים אותנו.
הישגיים, הצניעות נעלמה. במקום צניעות הגנה על האגו המבולבל שלנו בכל מחיר.
המקרה המוכר של דודו הוא דוגמא מוקצנת לתהליך שהחברה הפוסט מודרנית עוברת.
שוכחים לשוחח, לדבר זה עם זה. כמורה וכאב לילדים בוגרים אני מבחין בכל בכל עת.
"אבא אין לי זמן עכשיו" "אבא אני עייף" במינוח של הצעירים לשוחח הפך למושג גנאי הם מכנים זאת "לחפור" אם דודו וחבריו היו מסוגלים לשוחח לפני שהארועים האחרונים הביאו אותו לאן שהביאו הדבר היה נמנע. מדובר ב"חריש עמוק" שיש להתחיל בו ברגע שהילד מתחיל להתפתח, בשנת חייו הראשונה. זוהי "מחלה" שהאנושות בדורות האחרונים
חולה בה ומפילה קורבנות יותר מכל שפעות החזירים למיניהם.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים אנשים באמת שכחו לשוחח לי
סוג של תופעה חברתית.
כמה פעמים קרה לכם שהלכתם לבקר חברים, כאלו שלא ראיתם מזמן, וישבתם כמה אנשים בסלון,
הטלביזיה פועלת ואף אחד לא מדבר. לא באמת?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים אני כל כך מסכים איתך ניר
אין אפשרות לנסח טוב יותר מניסוחך.
''לחפור''... אחח, צריך לחפור קבר למונח האדיוטי הזה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים לשוחח זה לאו לחפור תהילה
לשוחח זה לאו לחפור.אני חושבת שלקחתם דברים טיפה יורת מדי בקיצוניות...
אני מרגישה צורך למחות בשביל "הצעירים" שיצאו באור לא כלכך חיובי.אנחנו כ ן משוחחים וכ ן מדברים ועושים שחנ"שים(ותאמינו לי שהרבה...!).זה שאנחנו בוחרים שלא לחלוק את זה עם ההורים\המורים שלנו או אנשים מבוגרים לא מצביע על שומדבר...
מישהו חופר זה מישהו שמדבר ומדבר על נושא שתכלס לא מעניין אפחד. בגלל זה אומרים המון שמורים(בלי להעליב אפחד =\,אבל ככה זה...=\) הם "חופרים" וכן הורים...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים אנחנו הקצנו?! ענת
תהילה...
כולנו היינו - תאמיני או לא - בגילכם פעם.
לא נולדנו בני 20 ומעלה (ניסו פעם... זה לא הצליח).
אישית?
מעולם לא אמרתי כאלה דברים על ספרים, כפי שנכתב בביקורות על "יומנה של אנה פרנק"! גם לא כשהייתי ילדה. וזה מה שהחל את הדיון על צורת ההתבטאות של הנוער בימינו.
ברור שהשפה, ואיתה הסלנג, מתפתחת ומתחדשת (אליעזר בן יהודה כבר מזמן עם ורטיגו קשה)... אבל עדיין צריך לדעת מה להגיד, איך ומתי.
בעבודה שלי אני נפגשת ה-מ-ו-ן עם בני נוער. מכל הגוונים והסוגים, החל מילדים בני 8-9 וכלה בצעירים בני 17-18. ויש ביניהם חבר'ה בוגרים, שהדבר האחרון שאפשר להגיד עליהם זה שהם חפרנים.
אני לא מכלילה על כל הנוער. ואני יודעת שלהיות צעיר זה עדיין להיות חופשי מדאגות של "גדולים" (אבל יש דאגות אחרות, גם את זה אני זוכרת). ועבורכם, הורים ומורים הם חפרנים רציניים, אבל תלמדו להקשיב עוד קצת, ואולי לא נאלץ לסבול פה עוד ביקורות מחפירות שכאלה!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים חלאס... ניר
-
לפני 16 שנים יש פה מבנה ארכיאולוגי! יצחק ש. (ל"ת)
-
-
-
לפני 16 שנים תגובתי יצחק ש.
אני יכול להגיד לכם שאני לא מסוגל להיות חבר של מישהו שלא מסוגל לשוחח, אני בנאדם שמאוד אוהב לשוחח. לכן גם אני לא מוקף במאות חברים. יש לי קבוצה קטנה של חברים שאיתם יש לי תקשורת נפלאה, וכל בילוי איתם זה עולם ומלואו כי תמיד יש כימיה מעולה, זה לא הכמות אלא האיכות. ועצוב לשמוע שזה לא אותו דבר אצל השאר.
אני מעוניין לגלוש לנושא של דודו טופז.
מסע ההסתה נגדו הרג אותו.
זה שהוא היה פושע שעבר על החוק ועשה מעשה שלא יעשה זה נכון.
אבל הוא היה בדרך לשלם את עונשו, הוא ישב בכלא.
אז כל העיתונים והאנטרנט לא הניחו לו.
כל עיתונאי סוג ד' אמר: "זה פשוט מדהים איך כוכב גדול נהיה סמרטוט רצפה".
נכון, הוא אשם ועבר את הגבול. אבל לא הניחו לו. רבאק, הבנאדם יושב בכלא ומתבייש במעשים שלו. תנו לו לעשות חשבון נפש מחדש בזמן שהוא מרצה את העונש שלו.
אם לא בשבילו אז לפחות בשביל הילדים.
תחשבו איך ילד מרגיש שמדינה שלמה שופטת את אבא שלו.
העניין כואב לי כי פשוט ידעתי שזה יקרה, (אני מאוד כועס על כל העבירות שהוא ביצע במשך השנים), אבל ידעתי שאם לא יתנו לו מנוחה יהיה מחיר כבד לו ולילדים שלו.
ועכשיו, תנו לי לנחש: אחרי שרמסו אותו, ודרכו עליו - זה הזמן שלהם להגיד "אוי, איך איבדנו אותו"
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים מצטרפת לקודמי שקדנית
התקשורת לא הרפתה מדודו טופז. כל קמצוץ מידע הסעיר והקפיץ את התקשורת ומיד התפרסם המידע כאילו כל עם ישראל מצפה בכיליון עיניים ובצימאון רב לעוד מעשה המשוייך לדודו טופז. מרגע שהתפרסמו מעשיו התקשורת דאגה להשאיר אותו בתמונה שחס וחלילה לא נשכח אף לא לרגע מה קורה איתו ועד כמה הוא הולך ומסתבך מיום ליום. אם אין חדשות הרי שצריך לייצר אותן. ואכן אני מסכימה מאוד שמשהו רע קורה לחברה שלנו. בד בבד עם האלימות הגואה צומחת איתה אטימות לב הגובלת ברוע לב. מרגע שאדם נתפס בעבירה או אפילו נחשד בעבירה מסויימת עטה עליו התקשורת כמוצא שלל רב ואינה מניחה לבית המשפט לעשות את המלאכה הראויה בלי שהתקשורת תשפוט אותו . אנו שוכחים שבדיוק בשביל זה קמה מערכת משפט מסודרת שתפקידה לבדוק את הראיות ולקבוע אם יש בסיס להאשמות. לצערי החברה כולה בסיועה של התקשורת עושה לינץ' באדם הנחשד מבלי שיוכל להתגונן ולגונן על משפחתו. דודו טופז אכן עשה מעשים שלא ייעשו לפחות במה שהודה בהם - מעשים חמורים שעליהם צריך היה להיענש בזה אין שום ספק אבל רק אחרי שבית המשפט יחרוץ את דינו. מה שקרה בפועל הוא שדודו טופז נשפט עוד טרם מוצו איתו כל ההליכים המשפטיים והחקירה הרי טרם הסתיימה.
דודו טופז היה שנים רבות ראשון בבידור ובצדק. אדם מוכשר מאוד שתרם מכשרונו לתרבות הישראלית והנה יום בהיר אחד ירדה קרנו והוא מצא את עצמו מחוץ למרכז העניינים. קשה היה לו לזוז הצידה ולהשאיר את הבמה לצעירים ממנו ( שלא בהכרח מוכשרים יותר) . קשה היה לו להתמודד עם הדחייה . זה מצב לא קל לאף אחד ןבמיוחד לבדרן כמוהו שזקוק בכל נימי נפשו להערצת הקהל. אני משוכנעת שאילו היה זוכה לטיפול נפשי מקצועי בצד ובמקביל לריצוי העונש הוא היה נמצא איתנו היום,אולם לשם כך צריך שתהיינה אצל הנוגעים בדבר מעט יותר רגישות , אחריות ,חמלה כמו גם חשיבה עמוקה -שדודו טופז לא זכה להן. חבל עליו . חבל על משפחתו וילדיו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים מחיר התהילה ענת
תחשוב רגע איך הרגיש אותו ילד - הילד של דודו טופז - כשאבא שלו היה בשיא...
לתהילה יש מחיר. והמחיר הזה כבר.
כנראה שלכן אומרים "לא מדובשו ולא מעוקצו".
כשאתה רודף אחרי הפרסום, הפרסום רודף אחריך.
זה בלתי נמנע.
דודו טופז, ז"ל, ניזון כל חייו מאהבת הזרקורים והקהל. ביום שהאורות כבו הוא החל לדעוך. וזה מה שהחל את מסע ההרס העצמי שלו, שהתבטא גם בפשעים כלפי הזולת והאלימות. ואני לא כותבת שום דבר ממקום שיפוטי, משום שהוא היה אדם חולה (ואני לא מתכוונת לסכרת). ואני האחרונה שתשפוט במקרים כאלה.
התהילה חולפת. זה חלק מהמחיר. מי שאוחז בה, מוכן לעשות הרבה בשביל לשמור אותה ועליה.
התהילה גובה מחיר יקר... לא חסרים אנשים ידועי שם, ולא רק בארץ כמובן, שמכרו את חייהם עבור שטן-התהילה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים אני לא יודע אם צריך לחפש אשמים ניר
במיוחד במעמד שלנו, ככאלה ששמעו פרטים אך ורק מהתקשורת ולא מכירים את הסיפור על בוריו.
צריך לשאול את השאלה האם טופז כלל היה חשוף לתקשורת במהלך מעצרו.
זה די ברור שכל קיטונות השנאה שנשפכו באינטרנט לא יכולים היו להגיע אליו באופן ישיר.
גם טלוויזיה - מהם תנאי החשיפה של אסירים למרקע?
עיתונים אולי הם מקבלים כל יום, כיוון שזה אנושי לתת לאסיר להתעדכן מה קורה במדינתו.
אבל אני מניח שאל לנו לשפוט, בינתיים, מה קרה איך קרה ומדוע קרה.
אני מתאר לעצמי שלהתגורר בתא מעצר עם עוד 5 אסירים שיש חשש שישימו קץ לחייהם, זה לא דבר נעים במיוחד, בלשון המעטה. אולי זה הדבר ששבר את גב הגמל מבחינתו, ולאו דווקא התקשורת.
בלי שום קשר לפרשת טופז - התקשורת הישראלית, וכמוה הציבור הישראלי, דנים לחסד או לשבט מהר מידי, בלי הסתמכויות על כל העובדות, ובלי רצון בכלל לראות או ללמוד את התמונה הכללית.
זה מתחבר בדיוק למה שמיכאל אמר.
בסופו של דבר, בהשפעתה הישירה או העקיפה של התקשורת, אנחנו עם של קרטוני קוטג' מהלכים.
זה רק ילך ויחמיר עם הזמן.
אני יודע שיש כאלה שיצוצו ויאמרו שבגלל זה אנחנו חייבים להלחם בתופעה.
לדעתי, ואני לא כזה פסימי בד''כ, זה קרב אבוד מראש, שכן לבערות ולבורות אין גבול והיא מתפשטת בטור הנדסי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
