פורומים » אקטואליה

נושאים חמים המעניינים אותנו

• לפני 14 שנים ו-3 חודשים ספרות בלי גיבורים יוֹסֵף

  

  יוֹסֵף

  משירי אלתרמן הגדולים, דרך הלם הקרב של יהודה עמיחי ועד הרומן "נסיעה" של יאיר אסולין - כמה תחנות בדרך שעשתה הספרות העברית להשכחת גבורת החיילים ולהבלטת מורך הלב.
  
  כתבה מעניינת, ומן הסתם נתונה במחלוקת, אבל שווה קריאה.
  
  http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4064331,00.html
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  

  • לפני 14 שנים ו-3 חודשים כתבה ממש מעניינת.... תום

    

    תום

    ולגבי עמיחי...אני פשוט חושבת שהוא היה טיפוס מאוד דיכאוני (לעומת אלתרמן) ואכן...הלום קרב.
    
    והנה שיר שלו, דווקא מלא תקווה:
    
    "מן המקום שבו אנו צודקים,
    לא יצמחו לעולם
    פרחים באביב.
    
    המקום שבו אנו צודקים
    הוא רמוס וקשה
    כמו חצר.
    
    אבל ספקות ואהבות עושים
    את העולם לתחוח
    כמו חפרפרת, כמו חריש.
    ולחישה תשמע במקום
    שבו היה הבית
    אשר נחרב."
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 14 שנים ו-3 חודשים איפה התקוה אם במקום שאנו צודקים אין פרחי אביב, רמוס וקשה panyola

      אשרייך שמצאת תקוה במקום בו ראיתי קדרות,
      
      משקפיים ורודים?
      
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

      • לפני 14 שנים ו-3 חודשים התקווה היא בבית האחרון. תום

        

        תום

        "אבל ספקות ואהבות עושים
        את העולם לתחוח
        כמו חפרפרת, כמו חריש.
        ולחישה תשמע במקום
        שבו היה הבית
        אשר נחרב."
        
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

        • לפני 14 שנים ו-3 חודשים אני יכולה להסכים שאהבות עושות את העולם לתחוח panyola

          גם הספקות אם מונעים מאיתנו לעשות הרע.
          הלחישות אולי כמו זרע החיים, בניה מחודשת
          במקום שבו היו הריסות?
          אבל קודם אמרת שהוא קודר, אפילו בשיר
          התקוה שלו יש קדרות המילים מרומזות
          לא נאמרות בקול רם.
          

          ---

          הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

          כותרת התגובה:
          תוכן התגובה:

          * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
          

          • לפני 14 שנים ו-3 חודשים לפניולה תום

            

            תום

            אכן בכל שיריו של עמיחי יש נימה קודרת...
            ובכל זאת, בעיני זה שיר מלא תקווה...
            
            כאשר עמיחי אומר: "אבל"...
            אנחנו מבינים שלמרות שהצדק רמוס וקשה יש ספקות ואהבות ולחישה שתבוא בדיוק מן המקום הכואב. בעיני זהו הקול הרם ביותר בשיר.
            

            ---

            הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

            כותרת התגובה:
            תוכן התגובה:

            * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
            

            • לפני 14 שנים ו-3 חודשים תום אני תמיד אומרת אני לא מבינה גדולה בשירה גם לא קוראת שירה panyola

              איני בקיאה בשיריו של עמיחי ובכלל,
              אני לא באה ממקום של ניתוח ספרותי מושכל
              שהוא טוב ויפה,
              אני הולכת לפי התחושה הראשונית שמילים
              מעוררות בי.
              ואם בעיניך זה שיר מלא תקוה
              אז ככה הוא כי ככה את רואה אותו.
              

              ---

              הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

              כותרת התגובה:
              תוכן התגובה:

              * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
              

    • לפני 14 שנים ו-3 חודשים מרתק, ומהותי ביותר, בעיקר ב"שבוע הלאומיות". קרפד (ל"ת)

      
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.