למרות הכל עדיין רואה אני כנגד עיניי אוצר.
למרות הכל עדיין נפעמת אני לעיינך העמוקות...
ואף המילים הצומרות שאמרת לאלו ששם - עדיין אשמור אני עלייך מכל משמר
אני אחרת מאז, כה שונה.
נלקחו מידיי מרבית חיי, אבל היא שכבר לא מזיז לי כל הנזק שנשאר.
יש האומרים שליבי קרח, שאין שום דרך לחצב ולהכנס פנימה.. ויכול להיות שנכון הדבר.
יכול להיות שכעת מדברת אני מילים שיקריות, אמת מלוכלכת האמת אף אני לא יודעת עם דוברת אמת אני או שקר.
אולי לא מספיק - אולי יותר מידי. לא נראה לי שיש למישהו בכלל תשובה.
אבל אני בסדר , באמת אני בסדר!
אוכלת, הולכת ואפילו צוחקת! שותה ומעשנת , שומרת ולומדת ..
המשיך אני לחכות לך בציפייה רבה לשובך, אבל מצטערת אני, כל כך נבוכה וכואבת - לא אוחל להבטיח שאחכה לך לעד..
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה