איש זועם ראיתי ברחוב
לא שאלתי אותו למה.
מבטו סר. זעף. מר.
לא יכולתי בעיניו להביט
בשל כעסו.
איש עצוב ראיתי ברחוב
לא הבחנתי בדמעות.
מבטו קצת לא מרוכז
אולי מרוב הרהורים.
קמטים חרושים על המצח
מעידים ,אולי, על מתח נפשי.
לא יכולתי בו להביט
פניו היו יגעים.
איש תמים ראיתי ברחוב
עדיין מישיר מבטים.
עדיין מחפש מתחת לרבדים.
עצוב היה לי- כי לא היו לי
עצות לו לתת.
ואולי לא לעצות הוא זקוק.
לא יכולתי בתמימותו לגעת
כי לא רציתי לטמאה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה