הרועה - סיפור חייו של אריאל שרון | 39

אני הייתי פגוע בלסת, ולא יכולתי לדבר ואפילו לא לשתות.
היינו צמאים נורא, ואריק מצא על איזה סלע מים מעופשים, אולי
זה היה אפילו שתן. הוא אמר לי לשתות, ולא יכולתי, אז הוא
שתה לבדו. "כל הדרך, בעוד אנו צועדים בשדות, חלפו על
פנינו במהירות עוד ועוד פצועים ישראלים, כי אנחנו התקדמנו
לאט בשל פציעת הבטן של אריק. אף אחד מהם לא נעצר לסייע לי
לסחוב את אריק. מדי פעם, כאשר נפלו פגזים בסביבה, אריק היה
אומר לי: `עזוב אותי, תציל את עצמך`. אבל אני לא שעיתי
לבקשתו, לא עזבתי אותו. בליבי גמלה החלטה חד‑משמעית: אני לא
אתן לאיש הזה למות".