מועדון המייל היי 3 - הקזנובה - The Casanova | 4

נכנס לחדר ומדמיין את עצמי מטיח את ראשה בדלת. היא
מתיישבת מאחורי שולחנה. "שב, בבקשה." "אני מעדיף לעמוד. אמרת
שזה יהיה קצר, זוכרת?" היא זוקרת גבה ואני מביט בה במבט
יוקד. "מה העניין?" "הובא לתשומת ליבי שהשנה אני לא עומדת
לקבל ארבעה מתמחים חדשים. למה לא?" "אל תעשי הצגות,
קתרין. את כבר יודעת את התשובה לשאלה הזאת." "למה החלטת
להעביר את ההתמחויות האלה לעובדים מחוץ למדינה?" "כי זאת
החברה שלי." "תשובה לא טובה מספיק." הדופק שלי מהדהד
באוזניי, ואני זוקף את סנטרי בהתרסה. איש לא מרגיז אותי כמו
האישה הזאת. "מיס לנדון, אני לא צריך להצדיק בפנייך אף
החלטה שקשורה לניהול 'מיילס מדיה'. אני מדווח לדירקטוריון,
ולו בלבד. אבל אני בהחלט תוהה לגבייך." היא מצמצמת את
מבטה. "למה אתה מתכוון?" "ובכן, אם את כל־כך לא מרוצה כאן,
למה את נשארת?" "מה?" "יש מיליון חברות אחרות שאת יכולה
לעבוד בהן, ובכל זאת את מתעקשת להישאר כאן ולהתלונן על כל
דבר קטן. למען האמת, מתחיל להימאס לי." "איך אתה
מעז!" "אני ממליץ לך לזכור שלכל אחד יש תחליף. אשמח מאוד לקבל את
מכתב ההתפטרות שלך כשתמצאי לנכון. לעזאזל, אפילו אתן לך
בונוס אם תעזבי." היא מניחה את ידיה על מותניה. "אני דורשת
דוח מפורט בכתב על ההתמחויות שגזלת מהמשרד בלונדון ומה הן
הסיבות לכך. התירוץ שלך אינו מספק ואני מתכוונת להעלות את
הנושא בפני חברי הדירקטוריון בעצמי." ברור שהיא תעשה זאת.