החוב של רוז - Binding Rose | 5

להרס שזרעו כל האנשים שיושבים בחדר הזה כרגע. מהו חרון
אפו של אלוהים בהשוואה להרס הנורא שאנחנו מסוגלים לזרוע
כשאנחנו רוצים באמת, אה? אנחנו הורגים זה את זה כבר כל כך
הרבה זמן שאני לא מצליח להיזכר בימים שבהם לא היינו במלחמה
עם משפחה כזאת או אחרת. זה לא קרה בימי חיי, לפחות, בזה
אני בטוח. אבל גם אם אני לא יכול לזכור מתי היריבויות
שלנו התחילו, זה לא אומר שהזיכרונות לא רודפים אותי. בשר
חרוך, איברים מבותרים וארונות קבורה מוטמנים באדמה כשהחברים
שלי בתוכם. כל אחד מהיושבים בחדר הזה איבד יותר מאשר רק
חיילים בארגון. כולנו איבדנו חברים, בני משפחה ואהובים,
והכול בשם הכבוד והגאווה. כל אחד מהבוסים שיושבים מסביב
לשולחן הזה יודע שהוא אחראי לכל המוות שמלחמת הדמים הזאת
גבתה. משקלן של הוודאות והידיעה הברורה שאם נמשיך בדרך הזאת
זה יביא סוף ודאי על אורח החיים שלנו הם שהפכו את הפגישה
הזאת לבלתי נמנעת. שלום בין המשפחות יהיה הדרך היחידה
שתאפשר לכולנו לשרוד. אם נתעקש להמשיך להרוג זה את זה, בזה
אחר זה, בקרוב מאוד לא יישאר לנו משהו שראוי להילחם
עליו. כשהעיניים שלי סורקות את המראה שנפרש מולי, אני מקפיד לשמור על
פנים חתומות. במעין גרסה מעוותת של השולחן העגול של המלך
ארתור, כל בוס של כל משפחה תופס את מקומו, מוכן לנסח הסכם
שיבטיח לשים סוף לשפיכות הדמים. בהשוואה לשאר בני הזונות
בחליפות היוקרתיות שנמצאים בחדר הזה, אבא שלי נראה כמו סתם