יומן הריק - כשמו כן הוא - ריק בלוף אחד גדול.
יש לי בעיה עם ספרים שמתחילים עם שקר אחד גדול, ושהעלילה נטווית על השקר.
הספר נקרא די מהר, זורם קליל וקצבי. עוד נקודה יפה בספרות יפנית, יש מקום לטבע בצורה נקיה ופשוטה. יש בו גם אוירת מתח מסוימת עד ש.. מגיעים לשבוע ה 36 ואתה מרגיש שהכותבת לא סומכת על האינטליגנציה שלך כקורא. כל הקורי עכביש הנטווים סביב הריק שהוא המוטיב המרכזי בשלב מסוים לא עומדים במבחן האמינות. כל כך לא.. עד כי נדמה שלסופרת עצמה לא ברור כיצד יוצאים מהפלונטר הזה. אז היא מצאה שקר נוסף. אולי היה פשוט יותר לחתום את הסיפור כמו לואיס קרול באליסה בארץ הפלאות, נכון שזה קלישאתי ומאכזב אך לפחות האמירה נאמרה, המחאה הועברה, סומכים עליך כקורא ונשארת די אמין ככותב. בקיצור ריק מאכזב.
..
